יש לי חולשה לעוגות גבינה.

מכל המתוקים שבעולם, עוגת גבינה זה הדבר שאני אקח איתי לאי בודד ואגמור לאכול לפני שהסירה תגיע לחוף. יש משהו מיוחד בטעם הגבינתי המתוק שאין לשום סוכר אחר (חוץ משוקולד מריר עם תפוזים).

בגלל זה כנראה, כל עוגה שניה שאני אופה היא ווריאציה על עוגת גבינה – ויש לי מעל 10 מתכונים אהובים שכאלה.

כשעזבתי את רדויז'ן, הכנתי שתי עוגות: האחת פאי שוקולד עם אגסים והשניה עוגת גבינה עם שוקולד. מסתבר שהייתה בקשה למתכון של עוגת הגבינה. הבעיה היחידה? יש לי מעל 3 מתכונים שונים של עוגות גבינה עם שוקולד…

אז הנה אחת מהן – היא אולי הנכונה. ואולי לא. אבל היא ללא ספק טעימה.

מצרכים

• 250 גרם פתי בר
• 200 גרם חמאה מומסת
• 750 גרם גבינת שמנת
• 1 כוס סוכר
• 1 כפית תמצית וניל
• 5 ביצים
• 200 גרם שוקולד מריר, מומס
• גרידת תפוז מתפוז אחד

לעבודה

מרסקים את הפתי בר. מערבבים אותו עם החמאה ומהדקים בתחתית של תבנית אפיה משומנת.

מקציפים את הגבינה יחד עם הסוכר ותמצית הוניל. מוסיפים את הביצים אחת אחת – תוך כדי הקצפה.

מפרידים כוס אחת מהתערובת לכלי אחר ומוסיפים לכוס הבלילה את השוקולד המריר. מערבבים.

לשאר התערובת (הלבנה) מוסיפים את גרידת התפוז.

מעבירים את תערובת הגבינה לתבנית. מעליה, יוצקים עם כף את תערובת השוקולד והגבינה.

חותכים את התערובת קלות עם סכין כדי לערבב מעט את הבלילות.

אופים בתנור מחומם מראש ל-160 מעלות למשך כ-50 דקות.

מקררים. אם לא מתאפקים ואוכלים אותה מיד…

אתם חייבים לאהוב את פסח. משפחה. ריבים. יותר מדי אוכל. רעב תמידי בשל חוסר חמור בחמץ.

אם יש דבר אחד טוב שיוצא מפסח זה מתכונים. והפעם, לבקשת הקהל מערב החג, הנה מתכון לעוף סיני, אבל עם טוויסט – הוא בסגנון פולני (=יותר מדי סוכר ומעט מדי חומץ לטעמי).

מצרכים

• חצי קילו חזה עוף, חתוך לקוביות
• 1 כפית ברנדי
• מלח ופלפל שחור
• 1 ביצה
• 1 כף קמח
• 1 גזר חתוך לקוביות
• 2 גבעולי סלרי, חתוכים
• 2 בצלים בינוניים, חתוך לקוביות
• 1 שן שום מעוכה
• 1 כוס אפונה ירוקה

רוטב

• 4 כפות קטשופ
• 2 כפיות רוטב סויה
• 4 כפות חומץ הדרים
• 4 כפות סוכר
• כוס מים
• 1/4 כוס עמילן תירס

לעבודה

את הבשר משרים בברנדי, ביצה, קמח, מלח ופלפל לשעה.

מטגנים את הבשר בשמן. מורידים מהאש.

בשמן שנותר, מטגנים מעט את הירקות.

מערבבים את כל חומרי הרוטב. מוסיפים את הירקות והעוף לרוטב ומבשלים עד להרתחה. מעבירים לאש נמוכה, עד שהבשר והירקות מתרככים. להוסיף מים רותחים לפי הצורך.

או יותר נכון קישואים עם אורז.

את המתכון הזה למדתי מהמטפלת של סבתא שלי.

זה טעים בצורה יוצאת דופן, אבל הכמות יוצאת קטנה בצורה מאכזבת. שימו לב: מנסיון שלי, לעשות כמות כפולה יוצא איכשהו פחות טעים.

מצרכים

• חצי בצל לבן, קצוץ דק
• 5 קישואים בינוניים
• 2 וחצי עגבניות
• חצי כוס אורז לבן
• מלח, פלפל ומעט אבקת מרק

לעבודה…

מכינים מהעגבניות רסק בלי הקליפה. סבתא שלי חותכת אותן באמצע וכל חצי מגררת בפומפיה.

את הקישואים מקלפים עם סכין (מהקליפות אפשר להכין מנה בפני עצמה) וחותכים לקוביות בגודל של 1/2 ס"מ עד 1 ס"מ.

בסיר לא גדול מטגנים את הבצל על כף שמן. כשהוא זהוב, שופכים מעליו את העגבניות מבלי לערבב. מעל העגבניות שופכים את הקישואים – שוב – לא מערבבים. סוגרים את הסיר עם מכסה ומבשלים כשזה מבעבע על אש נמוכה/בינונית. בינתיים משרים את האורז הלבן במים.

איך יודעים שהקישואים מוכנים? מנסים לחצות אותם עם מזלג – אם הם נחצים בקלות ואפילו מתפרקים – אז אפשר להמשיך. זה לוקח בין חצי שעה לשעה וחצי.

מתבלים את כל העסק, מסלקים את המים מהאורז המושרה ומוסיפים את האורז לסיר. עכשיו כבר אפשר לערבב את הכל. מבשלים עוד רבע שעה וזה מוכן.

* אמא, יהודה – אם אתם יודעים את השם המדוייק של המנה הזאת בתורכית, אתם מוזמנים לרשום אותו בתגובות…

לפני כשבועיים סבתא שלי נפטרה. כל שנותר הם זכרונות מתוקים. מתוקים בייחוד בשל האוכל: אם זה מקרוני, או סתם אורז לבן, כרעיים מבושלים – כל דבר היה לו טעם מיוחד. על הממולאים והמוסקה שלה אין מה לדבר – כשהם היו על השולחן לא הייתי מסוגל להפסיק ולאכול מהם.

לפני כמה שנים, הלכתי פעם לסבתא שלי כדי ללמוד להכין ממולאים. היומרה. עמדי איתה במטבח בית אמא, עם העיניים הבוחנות והחודרות של סבתא שלי. אני זוכר את המבט הביקורתי והנוקב על הדרך שבה אני מקלף את החצילים – הרגשתי פתטי. מספר המרכיבים במנה לא גדול, אבל העבודה וההשקעה הדרושים הם אינסופיים. ניסיתי כמה פעמים לשחזר את המתכון. להכין אותו. אבל התוצאות לא מתקרבות למקור. הם מזכירות אותו כמו חלום שנשכח כשקמים בבוקר והוא נמצא לו ממש מעבר ליכולת הריכוז.

במהלך השבעה, המטפלת של סבתי הייתה שם. דאגה לסדר ולנקיון, אירחה כשהיית בסביבה והכינה אוכל ליושבים. בשנים האחרונות, סבתא שלי הכינה איתה את האוכל – לימדה וגידלה אותה. אז כשהיא הכינה במטבח אורז עם קישואים מיד עמדתי להתבונן. אחרי כ-17 שנות בישול, אני חושב שהייתי כבר מוכן. מוכן כדי להיות מסוגל לראות מתכון בהתהוות ולהכיל אותו – את המרכיבים, אופן ההכנה, אבל בעיקר את הניואנסים – כל הדברים הקטנים שלא נאמרים – אלה שעושים את המתכון. ראיתי את המטפלת עומדת ובכל פעם מגייסת המון ריכוז בשביל הבישול. המתכונים של סבתא שלי פשוטים להפליא: כמות קטנה של מצרכים ותיבול סטנדרטי. אבל הם גם קשים בטירוף: חמקמקים כשמנסים להכין את הטעם המיוחד כל כך שזועק סבתא.

עברו חודשיים. הכנתי את המתכון הזה כבר פעמיים והיום הנסיון השלישי. כדי לא לשכוח (אני כבר בדרך לשם), אני ארשום את המתכון הזה כאן, בפוסט נפרד. ואחריו אני אוסיף את מתכון קליפות הקישואים.

אם רק הייתי חכם יותר הייתי מבלה עם סבתא שלי במטבח יותר בשנים האחרונות.

לפני מספר חודשים עלה פה מתכון נקניק השוקולד.

מאז הוא הפך אצלנו לכדורי שוקולד – בעיקר בגלל הילדה.

השינוי היחיד הוא התוספת של סוכריות… וכמובן החיוך 🙂

הנה מתכון ישן ומנצח לפעמים שבהם מגיעים אורחים וצריך משהו זריז.

מדובר בנקניק שוקולד שמצאתי באחד מספרי הבישול שלי ואימצתי אותו בחום. הוא בא לעזרתי פעמיים השבוע, והתבקשתי לתת את המתכון – אז הנה הוא, בגרסת הילדה המבשלת.

מצרכים

• 250 גרם ביסקוויטים
• 1/4 כוס יין אדום
• 100 גרם חמאה
• 1/2 כוס סוכר
• 2 כפות קקאו
• 1 חלמון

לעבודה…

מועכים את הביסקוויטים בקערה – לא עד הסוף כדי שישאירו סימנים נחמדים בנקניק. מוסיפים להם את היין ומערבבים.

בסיר קטן ממיסים את כל שאר החומרים וכשהתערובת אחידה, שופכים על הביסקויטים ומערבבים.

מניחים את העיסה על נייר אלומיניום ועוטפים את העיסה לצורה של גליל. מעבירים למקפיא עד להגשה.

זהו…

אפשר גם לעשות עם אותה העיסה כדורי שוקולד ולצפות בקוקוס או סוכריות קטנות. אפשר גם להוסיף מעט חלב, להחליף את החמאה למרגרינה בטעם חמאה, להוסיף אגוזים לעיסה או צימוקים. בקיצור – תתפרעו.

המתכון הזה מופיע כאן לא כי מישהו ביקש אותו, אלא פשוט בגלל שאחרת אני לא אמצא את הפתק עליו הוא רשום.

את המתכון קיבלת י מעמית לעבודה 🙂

המפתיע הוא, שעבור מישהו סכרתי, הוא אופה עוגות יומולדת שוות ומלאות טעם (וסוכר).

המתכון קיבל ציון 12 מאשתי, שמבינה דבר או שניים בעוגות שוקולד-יומולדת (או לפחות זה מה שהיא מנסה תמיד לשכנע אותי). אפיתי אותה כבר 3 פעמים, ל-3 מסיבות היומולדת של הבת שלנו השנה. בכל המקרים התוצאות יצאו מצוינות.

המצרכים

• 5 ביצים
• 1 כוס שוקולית
• 1 כוס סוכר
• 1/2 מיכל שמנת מתוקה
• 1 כוס קמח תופח
• 1 כוס שמן

לעבודה…

מערבבים את כל המצרכים (עדיף בסדר בו הם מופיעים) ויוצקים לתבנית משומנת. אופים בחום בינוני 35-40 דקות. מצפים בקרם ומקשטים.

את הקרם עשיתי 3 פעמים באופנים שונים. פעם ראשונה, עם רופסת אינסטנט קרם וניל. פעם שניה עם מיכל שמנת מתוקה ו-150 גרם שוקולד מומס. פעם שלישית עם 150 גרם שוקולד מומס, חצי כוס חלב וכף קורנפלור (לא היה שמנת). בכל המקרים יצא טוב.

החיים נמשכים בינתיים ואני אפילו מחזיק מעמד בגבורה כאן עם הילדה בזמן שאשתי מבלה לה בחו"ל.

לפני מספר שבועות, הכנתי כמה מתכונים לארוחת ראש השנה. הדודים ביקשו את המתכון לבראוניס אגסים – מנה עמוסת סוכר וכבדה להחריד, אבל תמיד מוצלחת.

אז הנה היא, במיוחד עבורם:

מצרכים

• 2 כוסות סוכר
• 4 ביצים
• 1/2 כוס אבקת קקאו
• 2 כפיות תמצית וניל
• 3/4 כוס קמח
• 200 גרם מרגרינה בטעם חמאה
• 200 גרם שוקולד מריר שבור לקוביות
• 3/4 כוס אגוזים קצוצים
• 3-4 אגסים מקולפים, ללא הליבה, חצויים לשניים

הכנה

מערבבים בקערה סוכר, ביצים, קקאו, תמצית וניל וקמח.

ממיסים בסיר מרגרינה ושוקולד ומקפלים לתוך התערובת שבקערה.

מוסיפים את האגוזים ומערבבים.

מעבירים את התערובת לתבנית אפיה משומנת.

מסדרים את האגסים בתוך התבנית כשהחלק החתוך שלהם פונה כלפי מטה.

אופים כ-40 דקות בתנור בחום בינוני.

מקררים.

יוצא פצצות ומתאים לגדוד.

גם זה הלך לפיקניק, על תקן פשטידה, למרות שזה לא בדיוק פשטידה: המתכון המקורי בנוי על פסטה פנה (קצרה וחלולה) – אני החלפתי אותה באיטריות פסטה כדי להגיע ל"מרקם פשטידתי".

גם המתכון הזה, כמובן, הוא מהספר "האוצר של על השולחן" – אמרתי כבר שהוא ספר מצויין? 400 מתכונים, שרובם שווים בטרוף – יש לי עוד ימים רבים של הנאה מלבשל אותו.

רכיבים

• חבילת פסטה מבושלת (עדיף פסטה קצרה או אטריות פסטה)
• 1 כרובית מפורקת לפרחים
•  2 גבעולי כרישה קצוצים
• 2 שיני שום פרוסות
• 1 כף חמאה
• 1 מיכל שמנת מתוקה
• 3 ביצים
• 4 עלי מנגולד קצוצים
• 200 גרם גבינת קשקבל מגוררת
• מלח, פלפל ואגוז מוסקט

לעבודה

מבשלים את פרחי הכרובית במי מלח רותחים 7 דקות, מוציאים ומסננים.

מטגנים כרישה ושום בחמאה עד להתרככות.

מערבבים את כל החומרים יחד ומעבירים לתבנית אפייה משומנת. אופים חצי שעה בתנור.

את הלביבות האלה הכנתי בפעם הראשונה לפיקניק. פגשתי אותם בשיטוט בספר המתכונים "האוצר של על השולחן" – מצויין ומומלץ בחום.

מיה – נא לעקוב אחרי המתכון.

את המתכון יש להכין כשהצעצוע האהוב יושב להנאתו על השיש – זה המרכיב הסודי.

רכיבים

• 1/2 כוס קמח
• 1/2 כוס קמח תירס (לא היה לי בבית אז השתמשתי בקמח תפוחי אדמה מפסח)
• 1/4 כפית אבקת אפייה
• מלח וכמון
• ביצה טרופה
• כפית מיץ לימון
• 1/2 כוס מים
• 2 כוסות גרעיני תירס טריים (קפוא עבד לי מצויין)
• 4 גבעולי בצל ירוק קצוצים
• 3 כפות כוסברה קצוצה
• שמן

לעבודה

מערבבים קמח, אבקת אפייה, מלח וכמון. מוסיפים ביצה,מיץ לימון ומים ומערבבים עד שהעיסה חלקה. מוסיפים את יתר החומרים מלבד השמן ומערבבים.

במחבת  משומנת וחמה מטגנים את הבלילה משני הצדדים. אני העברתי כל פעם כף של בלילה ומעכתי אותה על המחבת. כל סיבוב היו 5 לביבות.

מוציאים לנייר סופג וטוחנים.