יש דברים שכבר אסור לכתוב עליהם מבעוד מועד באינטרנט. בעיקר טיולים ונופשים. מסתבר שגנבים מחכים למידע הזה.
אז הנה – אנחנו עומדים לסוע לסופ"ש באילת לפני יום העצמאות.
או שיותר נכון – כבר חזרנו.
כמו שנה שעברה, גם הפעם היינו בשלמה המלך, אבל הפעם, עם ילדה שגדלה בשנה שלמה ומבינה הרבה יותר. היה אפשר לטייל איתה יותר ולחוות יותר את העיר והאטרקציות שבה. מסתבר שזו עיר לילדים.
אז מה הספקנו לעשות? ים, בריכה, סירת פדלים, עיר המלכים, המצפה התת-ימי, קצת קניות, מסעדות וסנופי דיסקו.
הנה כמה תמונות "נבחרות".
את כל שאר התמונות אפשר למצוא, כרגיל, בפליקר.
ועוד דבר קטן לסיום – היה אפשר לומר שפגשנו את אפקט הפרפר במלוא הדרו:
סינית למופת
העולם יותר נחמד בתלת-מימד
חזרנו עייפים אך רצוצים
כשהר געש מגהק באיסלנד, התור לקבלה במלך שלמה מתארך בחצי שעה.
כן, כן. אילת הייתה מפוצצת בתיירים אירופאים – בעיקר בריטים וצרפתים (שכנראה נמאס להם להיות מיעוט נוצרי במדינות שהופכות להיות מוסלמיות). במלך שלמה היו מלבדינו גם בנק דיסקונט ואיגוד הרופאים, אבל גם הרבה אירופאים. את כווווווולם פגשנו ביום ראשון בנסיון לעזוב את המלון. הטיסות הישירות שלהם מאילת לאירופה בוטלו בגלל ענן האבק שהותיר אחריו הר הגעש – מה שגרם להם לבקש להשאר ימים נוספים במלון. מסיבות לא מובנות, מנהל המשמרת בקבלה לא חשב על הרעיון המקורי של הפרדת הצ'ק אין מהצ'ק אאוט באותו היום שבו הדבר היה באמת קריטי.
כמעט ופספסנו את הטיסה.
