אני לא אשכח יותר נעליים אני לא אשכח יותר נעליים אני לא אשכח יותר נעליים אני לא אשכח יותר נעליים אני לא אשכח יותר נעליים אני לא אשכח יותר נעליים אני לא אשכח יותר נעליים אני לא אשכח יותר נעליים אני לא אשכח יותר נעליים אני לא אשכח יותר נעליים אני לא אשכח יותר נעליים אני לא אשכח יותר נעליים אני לא אשכח יותר נעליים אני לא אשכח יותר נעליים אני לא אשכח יותר נעליים אני לא אשכח יותר נעליים אני לא אשכח יותר נעליים אני לא אשכח יותר נעליים אני לא אשכח יותר נעליים אני לא אשכח יותר נעליים
אז לשכוח דברים בטיסות לחו"ל זה כבר לא תחביב אצלי – זה הופך להיות מקצוע.
השבוע טסתי שוב למזרח. הכנתי מזוודה. ווידאתי שלקחתי הכלל. בדקתי שיש תחתונים במזוודה. בדקתי שכרטיסי הטיסה איתי (גם זה פעם נשכח בבית). עליתי בשמחה למונית, בגעתי לשדה ואפילו עליתי למטוס בהרגשה שיש עלי כל מה שצריך.
ואז, כשהתיישבתי במטוס, התרווחתי לי עד כמה שאפשר (=אי אפשר) ובאתי להוריד נעליים. אופס… במקום לשים את "נעלי הלקוחות" השחורות שלי, הייתי עם נעלי ספורט. לא ממש מתאים לחליפה שהבאתי איתי.
מה עושים? שולחים מישהו מהעבודה שעוצר בסין לכמה שעות נוספות כדי להזמין לעצמו משקפים חדשות לקנות לי נעליים במידה שלי.
אפשר להתווכח אם הנעליים האלה יפות או לא, אבל על דבר אחד אי אפשר להתווכח – זה הדבר הכי לא נוח שלבשתי בחיים שלי.
לקח לי רבע שעה בבוקר לשים אותם על הרגליים – למרות שהנעל בגודל המתאים, אני לא מצליח להכניס פנימה את הרגל – אפילו לא עם הלשון מעץ שאמורה לעזור. זה מאבק. הרגליים כואבות לי בצורה רצחנית.
היום בטיסה מקוריאה לטיוואן לא החלפתי אותן לפני הטיסה. ביקשו ממני להוריד אותם בבדיקה הביטחונית. לקח לי המון זמן להצליח לשים אותם שוב.
אולי הגיע הזמן ללמוד את השיעור הזה:
- לא שולחים חבר מהעבודה לקנות נעליים. מילא שיש לו טעם אחר מלי, אבל אין לו איך למדוד אותן במקומי גם אם המספר מדוייק
- לא קונים נעליים בסין. זה זול, אבל יש לזה מחיר…
- עדיף לארוז את הנעליים של העבודה במזוודה ולא ללבוש אותן לטיסה. למה להסתבך עם זה אח"כ?
פעם אחת נתקעתי בפגשה באירופה עם זוג נעליים רצחניות, ודווקא אז הלכנו ברגל שלושה ימים ברחבי העיר. ולא הבאתי נעללים נוחות לשאר הזמן.
בסוף היתה לי מזוודה לנסיעות שהנעלי פגישות נשארו בה לצמיתות, והייתי טס עם נעליים נוחות.
תחשוב על זה 🙂