(חוסר) זכרון גורלי

בטיסות מהעבודה לחו"ל אני תמיד שוכח משהו. פעם אחת זה מברשת שיניים, פעם אחרת זה אפטר שייב, לפעמים זה ג'ל גילוח.

שנה שעברה זה היה תחתונים… הייתי צריך לקנות בקוריאה כמה במחיר שערורייתי (אבל הם עדיין הסוג הכי שווה שיש לי בארון).

בגלל זה, כל פעם שאני מסיים לארוז מזוודה, אני מרגיש שמשהו חסר, ורק כשאני מגלה מה חסר – אני נרגע – פשוט כי אז כבר הכל ידוע.

הפעם שכחתי את המלון.

הגעתי לקוריאה (שוב), אחרי בערך 20 שעות של שיטוטים ברחבי העולם במכונית, אוטובוס, מטוסים, וכו'. בנונשלטיות ניגשתי לקבלה ואמרתי "לונט-לוי" (עם ו' אחת ו-ט'). הפקידה הנחמדה חיפשה כמה דקות, אפילו עשתה טלפונים, ואז הודיעה שלא הזמנתי חדר במלון – לא במלון הזה ולא במלונות אחרים בסיאול. כמה כיף.

החבר'ה מהמשרד פשוט שכחו להזמין לי חדר, ואני שכחתי לוודא. אחרי בירור קצר של רבע שעה, לא היה מה לעשות אלא לקחת את החדר היחיד שעוד היה פנוי במלון – הסוויטה. במחיר כפול.

למה רק יום אחד???

מה היה לי שם?

  • 1 מיטה. גדולה. בחדר נפרד.
  • 1 סלון. עם ספות 3+1, ושולחן אירוח
  • 1 חדר אורחים, קומפלט עם שולחן ישיבות + 6 כסאות
  • 1 פינת עבודה, עם מחשב…
  • 2 טלויזיות שטוחות (בסלון ובחדר הנפרד עם המיטה הגדולה)
  • 1 כיסא טייס בשירותים (כמו שהוא מכונה ע"י מישהו בעבודה שלי)

מה רע?

לא הצלחתי לסגור את הטלויזיה בחדר השינה אז תלשתי את כבל החשמל שלה מהקיר והלכתי לישון.

פשוט בזבוז של חדר ל-10 שעות שהייתי בו (וישנתי)…

ובתמונות:

1 מיטה בחדר נפרד 1 סלון, עם ספה 3+1
הצבע הכחול שם על השולחן זה פיז'מה שלי מלפני בערך 15 שנה… היא צוברת יפה חורים…

1 שולחן ישיבות, קומפלט עם 6 כסאות 1 מחשב

1 כיסא טייס...

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים