כשאשתי היקרה רצתה להתאוורר בחו"ל, היא הודיע על כך שבועיים מראש, אמרה שהמטרה היא לטייל בטבע, הוסיפה שהיעד חייב להיות קריר, נתנה תאריכים נוקשים ובחרה כמובן בשיא עונת התיירות. מפאת חוסר אופציות נורמאליות, נותרנו עם טיסות יקרות בטירוף לשוויץ, 4 לילות, רכב אחד ומלון ללילה הראשון. כל השאר – פתוח.
בחרנו בנקודה על המפה – עיר בשם Interlaken, למרגלות האלפים הברנאים, בים שני אגמים.
מזג האוויר היה מושלם – עד לעשר דקות אחרי הצילום הנ"ל. מאותו הרגע, החל גשם שוטף. היינו שעה הליכה מהעיר, באמצע שומקום, עם חולצות קצרות, מעיל גשם דק אחד ושני תיקי גב יקרים שנקנו מבעוד מועד עבור טיולי הליכה. כשהגענו לאיזור החנויות, לא היה עוד צורך לקנות מטריה או מעיל – כל פיסת בד שהייתה עלינו הייתה כבר ספוגה במים. הטלפון של אשתי שתחיה סיים את חייו בטביעה טראגית בתיק שלה, אזעקת הרכב של האוטו שלנו מצאה גורל דומה. אנחנו, מסיבות לא ידועות – נותרנו בחיים וללא התקררוריות מיותרות.
הבעיה העיקרית הייתה שמאותו הרגע, היה גשום – ממש עד ליום שחזרנו לארץ. הטיול שעשינו ביום שלאחריו היה מתחת למעילים ולמטריות בגבהים נמוכים יחסית, עם ריאות נמוכה ועננות בכל גובה אפשרי.
השלט למעלה, מסביר מה אנחנו רואים – או במקרה שלנו לא רואים בגלל שהיינו בדיוק באותו הרגע בתוך ענן. את אותו היום סיימנו מוקדם ולא ממש מסופקים.
ביום הטיול האחרון שלנו הספקנו לריב כבר בבוקר והתחלנו את היום במפלים מרשימים. כמו כל דבר בשוויץ, הכניסה למפלים הייתה משימה שכרוכה בתשלום. משם, החלטנו לנסות את מזלנו בטיולון קצר, ובחרנו במה שהציעו לנו במרכז התיירים הקרוב – המסלול Mountain-View Trail.
הדרך מתחילה בעליה די עצבנית. במקרה שלנו, דרך עננות שנתנה נופך מסתורי לכל הנוף מסביב.
מדי פעם, היו הבלחות של ריאות טובה. למעלה – חיבור של כמה תמונות בהן רואים פס ענן מעל העיירה שבה התחלנו. שלא יהיה ספק – גם מעלינו היו עננים נוספים כל אותו היום.
כמה שעות טיול הביאו אותנו לקצה המסלול. במסעדה היחידה בסביבה, שתינו מרק וחשבנו מה לעשות. המלצרים החביבה הציעה שנמשיך ב-Nordic Trail – מסלול ידידותי למשתמש לשעתיים נוספות. הסכמנו, והתחלנו לטפס בעקבות השלט.
שם מימין בפינה – זה המסעדה…
בשלב מסויים, שמענו פרות. הדרך הפכה לבוצית (או יותר נכון חרא פרות מהול בטיפה בוץ). אח"כ, הפרות הפכו לעיזים. הייתה לנו הרגשה לא נעימה של טעות בדרך, אבל לרדת כבר היה בעייתי והיה נראה שהנקודה הבאה מתקרבת. מיותר לציין שבני אדם לא ראינו כלל מהרגע שהתחלנו לעלות. אשתי שתחיה, פלטה בלי כוונה שהטיול מצויין, ורק דבר אחד מפריע – שהיא לא ראתה עדיין שלג. חבל שהיא אמרה את זה…
לא בנינו על שלג, אז הכפפות וכובע הגרב של אשתי שתחיה נשארו באוטו (בחניה, למטה) – לא נותרה ברירה אלא לעשות שימוש בזוג הגרביים הרזרביות שלי.
נכון – זה צולם נמוך יותר, אבל הגרביים הפכו לשימושיות יותר אח"כ – וזה גם מתאים לסיפור. אה כן – וגיליתי שיש להם חורים…
עם אשה בהריון מתקדם (אמצע חודש שישי), אחרי שלוש שעות עליה רצופה, בשעה 6 בערב, נראתה הישועה – שלט:
למעט הגובה המזעזע (שמודיע שעלינו עוד חצי קילומטר על החצי הראשון שעלינו לקראת הצהריים), הייתה בשלט נקודה חיובית אחת – המסעדה הקרובה נמצאת במרחק 2 דקות ו-Birg נמצאת במרחק של 10 דקות. ב-Birg יש רכבל חזרה לציויליזציה.
על המסעדה ויתרנו – היא הייתה באמת קרוב מאד לשלט. Birg לעומת זאת… היה במרחק של… עוד שעה וחצי. ולא ממש קרוב.
בדרך התחלנו לחשוב שטעינו בדרך, שהשילוט לא נכון, שלא נגיע. הספקתי לאבד מצלמה ולחזור לאסוף אותה. היה מעניין…
הגענו עייפים ורצוצים. לרכבל סגור. כולם הלכו הביתה שעה קודם – ב-6 וחצי.
הדלתות היו פתוחות, אז נכנסנו. אחרי שירותים קצרים, שוטטנו במקום וחיפשנו כפתור גדול אדום. לא מצאנו, אבל מצאנו טלפון בחדר צדדי שנראה שייך למפעילים. הרמתי את השפורפרת והתחלנו לנסות את החיוגים המהירים שהיו על הטלפון עד שענו לי. דיברו בגרמנית, הסברתי באנגלית, ובאדם השלישי שהעבירו אותי אליו – בינגו: אנגלית.
הוא הציע 3 אפשרויות:
- לחכות לבוקר – כן… בטח.
- לחזור למלון. שעה וחצי. שבע וחצי בערב – לא ממש.
- לשלם קנס של 300 פרנק שוויצרי (בערך 200 יורו), ומישהו יבוא לאסוף אותנו. כן! כן!
עברו 45 דקות. נשנשנו בינתיים את הלחם שקנינו בבוקר. שתינו וחיכינו. ואז – הרכבל ירד. ברח לנו. רצתי מהר להתקשר ולהגיד שאנחנו עדיין תקועים והודיעו לי שמישהו בדרך לאסוף אותנו.
המושיע שלנו היה נחמד וידידותי. מהמקום אליו הגענו, לחזור לאוטו היה 3 רכבלים ואוטובוס אחד.
בתחנה, מחכים לאוטובוס
הגענו אחרי 9 בערב לרכב, שילמנו על 10 שעות חניה והתחלנו את החיפוש אחרי מלון לישון בו ללילה.
היה שווה.
למי שחושב לעשות טיולי הליכות בחו"ל, הנה כמה טיפים עבור שוויץ:
- קחו בחשבון שזה יקר. על הכל צריך לשלם ואפילו האוכל יקר.
- תדאגו לאוכל בתיקים. בעיקר פירות ולחם – זה עוזר.
- בכל חור בשוויץ יש מסלולי טיולים ברגל. פשוט תבחרו נקודה.
- גם בגשם ובריאות לקויה אפשר למצוא שם טיולים טובים להליכה.
- תצאו מוקדם בבוקר, ותבדקו מתי סוגרים את הרכבלים והרכבות במקומות הגבוהים.
- אל תעלו מעל 2000 מטר אחרי השעה 12 בצהריים – שם אנחנו עשינו את הטעות שלנו…
את כל התמונות מהטיול אפשר למצוא כאן.
