היום כבר לא משתמשים בעונשים.

היום מציבים גבולות לילדים.

היום מחנכים ילדים אחרת.

אולי בגלל זה, מיד כשהבת שלנו קיבלה את בית הבובות הגדול והחדש שלה ליום ההולדת מהדודה שלה, היא התחילה לארגן את כל הבובות במסדר ושמה אותן לישון. היא דאגה שלכל אחד תהיה מיטה – אלה שלא היה להן – היא מיד ארגנה דפים, מחשבי כיס ועוד מיני משטחים כדי להניח אותם.

אבל במיטה הראשית – המקום בבית הבובות שנפתח למיטה זוגית, היה שמור לשני הבנים שבחבורת הברביות הבלתי נגמרת שלה:

ועכשיו לשאלה קוראים יקרים:

מה בדיום אנחנו אמורים להגיד לילדה? שעדיף לשים את שלגיה לישון עם אלאדין (מה שיעצבן את יסמין – ברבי שעדיין אין לבת שלנו), או שזה טבעי שגברים ישנו ביחד במיטה זוגית?