אם יש משהו שהבת שלנו באמת חזקה בו זה פאזלים.

עד לא מזמן, היה לה ספר של פאזלים "נסיכות". 5 פאזלים של 12 חלקים כל אחד. די מהר היא הגיע למצב שהיא מפזרת את כל החלקים (60 במספר) על השולחן בסלון, ותוך 10-15 דקות, מרכיבה לבד את כולם מחדש.

כשאחותי מצאה פאזל רצפה גדול של נסיכות, הייתה התלבטות אם 72 חלקים לילדה בגיל 3 זה משהו שיהיה סביר, אבל אחרי שביקרנו אצל חברים ו-25 חלקים של פאזל דורה שהיא ראתה בפעם הראשונה לא ממש הרשימו אותה, והיא חיברה אותו לבד תוך כמה דקות, ניתן האישור ואחותי – הדודה היקרה – זאת שאחראית ללק בצפורניים – דאגה לנו לפאזל.

נכון להיום, ללא עזרה בכלל (אבל עם הצורך לשבת לידה תוך כדי שהיא מרכיבה את הפאזל), הילדה שלנו גומרת אותו תוך חצי שעה.

מה עושים עכשיו? לגו הילדה לא אוהבת – בשביל זה אני אצטרך לחכות שהבן שלנו יוולד ויגדל קצת. מעבירים אותה ל-150 חלקים? משנים כיוון לתלת-מימד? חוזרים לשחק בבית ברביות???