זה לא כ"כ נעים לראות גן חדר כושר  סגור.

לפני מספר חודשים עזבתי את גו אקטיב לטובת גרייט שייפ. או יותר נכון – עברתי מחדר כושר בקריית אונו לחדר כושר בתל-אביב.

למה? כי אשתי הפסיקה לעבוד בגו אקטיב, אז המחיר למנוי עלה, ובגלל שהנסיעה מגבעת שמואל לקריית אונו בבוקר זה שחייה נגד כיוון הזרם. זה הוסיף לי עוד חצי שעה-שעה לפקקים בבוקר – לא ממש משהו שנהנתי ממנו (לא שאני נהנה מללכת לחדר כושר כשהשמש לא חושבת עוד לקום, אבל זה סיפור אחר). העובדה שהיו פחות פקקים גרמו לי גם להתמיד יותר – אני מצליח כמעט בכל שבוע להגיע 3 פעמים לחדר הכושר.

היתרון השני הגדול ביותר של גרייט שייפ, הוא שלפחות בסניף שאני הולך אליו, אין ז'לובים בשעה 6:00 בבוקר – יש רק זקנים. כל התסכול של לראות ז'לובים שמרימים יותר מהמשקל שלי על יד אחת כבר לא קיים   את מקומו תופסת ההרגשה שבעוד כמה שנים גם אני אראה כמו אלטיזחן. הרבה יותר מעודד.

מה הביא אותי לקשקש על חדר הכושר הבוקר? הסיבה שהגעתי לשם, והיה סגור. פעם שלישית שזה קורה.

אני מגיע בשעות האלה שהעולם עוד ישן. השמש רק חושבת על להתעורר. והזקנים ערים כבר שעתיים ומחכים בכניסות לחדרי הכושר, ליד עוד כמה מופרעים כמוני. במהלך התקופה שלי בגרייט שייפ היו 3 פספוסים של המקום, בהם הוא פשוט לא נפתח בבוקר – עם תירוצים די משעשעים.

1. מי סגר את השער?

זה היה התירוץ הכי ביזארי שאפשר. יש שער במקום, שהוא סגור אבל לא נעול (???). בוקר אחד, הוא היה נעול. לא ברור איך. לאף אחד אין באמת את המפתח. לא למזכירה. לא למדריך כושר. אפילו המנהל שהעירו שעתיים לפני שהוא רגיל לא ידע איפה יש מפתח.

מה עושים? מזמינים מנעולן שיפרוץ. שעה הלכה.

2. השעון לא צלצל

זה קרה לפני שבועיים. המדריך פשוט לא התעורר בבוקר. למה? ככה. אחרי שהמזכירה שכחה את הסלולרי בבית ונסעה להביא אותו, היא ארגנה לו שיחת יקיצה שהביאה אותו לחדר כושר באיחור אופנתי של 50 דקות.

צ'ופר – לא צריך להתאמץ באותו יום, אפשר פשוט ללכת ישר למקלחת.

3. מה? צריך לפתוח את הדלת בבוקר?

זה היה הבוקר. הגיעה מדריכה חדשה. שכחו לספר לה שזה התפקיד שלה לפתוח את הבסטה בבוקר. שכחו גם לדאוג שיהיה לה מפתח. והמנהל מהפעם הקודמת? כנראה הוציא את הטלפון מהקיר, כי הוא פשוט לא ענה כשניסו להשיג אותו.

עוד יום נטול זיעה מיותר.

זה נכון שאני לא אוהב להתאמץ. לפחות לא פיזית. אבל צריך – האשה מורה לפילאטיס וסדיסטית עם תעודות, אז עדיף לי לברוח לחדר כושר ולהזיע שם מאשר לתת לה את ההנאה שבלפרק לי את הצורה בבית בשיעור פילאטיס פרטי. אבל כבר קילפתי את עצמי מהמיטה לפנות בוקר. יצאתי בשקט בשקט מהבית כדי שהילדה לא תתעורר. גררתי את עצמו לחדר כושר. אולי תתנו לי לסבול עד הסוף ותפתחו אותו גם?