עוד יום, עוד מלון…

ואני אפילו לא עומד בקצב (אחרי האחד הזה, יש עוד שניים שצריכים התייחסות)…

המלון המדובר הוא Holyday Inn Express בעיר שכוחת האל Salt Lake City. יש בערך 5 מלונות של Holyday Inn בעיר הזאת למי שמתעניין.

אם יש משהו אחד שאפשר לומר על המלון הזה היא שעושים בו נסיון עילעי לקצץ בעלויות, וכמו בכל מקום – מנסים להתחיל ב"שימור כדור הארץ" – ההודעה הזאת שמגבות תלויות לא יוחלפו, אלא רק אלה שנזרקות כאחר כבוד לאמבטיה. אין לי בעיה עם הגישה הזאת, חוץ מכשאר המלון עצמו מנסה ככל יכולתו לייצר כמה שיותר זבל מפלסטיק.

ואם לא מספיקות התמונות המרשיעות של פלסטיק חד פעמי ואריזות פלסטיק מיותרות – כל הכלים בחדר האוכל הם קלקר ופלסטיק: צלחות, קערות, כוסות וסכו"ם. כמה כיף לאכול בחדר אוכל במלון ולהרגיש בפיקניק.

איך עוד אפשר לקצץ בעלויות? לוותר על ארון – אפשר פשוט לחבר את הכל ישר לקיר.

נקודת אור אחת היא המחסור במיני בר. במקומו יש מקרר ומיקרו – כנראה שאנשים ביוטה אוכלים בבית הרבה.

ולמדד…

1. דלת כניסה – 5. עובד.
2. נייר טואלט – 3. ראיתי טובים יותר. האחד הזה פשוט אהב להקרע באמצע הניגוב – עסק לא נעים.
3. גודל חדר – 5. אמריקה.
4. תאורה – 4. יש מספיק, אבל אין שליטה מרכזית.
5. אינטרנט – 5. חינם. עובד מעולה.
6. מגהץ – 5. יש בחדר.
7. מתאם חשמל – 3. לא ברור. אני מניח שיש בקבלה.
8. ערוצי טלויזיה – 5. תחנות באנגלית
9. מיני בר – 5. אין. יש מקרר ומיקרו במקום.
10. כספת – 0. אין. כנראה לא מסתובבים בעיר הזאת עם כסף.
11. ארוחת בוקר – 3. יש. יותר מדי פלסטיק ובלי ירקות בכלל. לאלהתעלף.
12. חדר כושר – 3. יש. קטן. מאד.
13. אחרים – 3. היה בסדר. לא יותר מזה.

לסיכום: 3.77 במדד המלונות של צחי.

הפעם, יש לי את העונג להציג את המלון הראשון שבו שהיתי בסן פרנסיסקו.

את שדה התעופה SFO אני מכיר כבר – עברתי דרכו מספר פעמים, אבל אף פעם לא ממש יצא לי לצאת ממנו לעבר העיר עצמה.

המלון נבחר לא בשל המחיר המופקע שלו, אלא פשוט כי יש בו כנס שאני משתתף בו (לא לדאוג – אני מאזין פסיבי בלבד).

המלון עצמו ישן, אבל מטופח ומתוחזק. יש לו חדר כושר קטן (מאד) ומאובזר, ג'קוזי ובריכה. אם יש משהו שממש הציק לי, זה העובדה שכל פעם שיצאתי מהחדר, התחלתי ללכת בכיוון ההפוך לזה של המעלית – 3 לילות אני כאן ולא הצלחתי לצאת מדלת החדר לכיוון הנכון – לא ברור למה.

אני אתקמצן הפעם בתמונות – לא היה לי כח לצלם…

ולמדד…

1. דלת כניסה – 4. הכרטיס לא תמיד עובד. צריך לנסות כמה פעמים עד שנפתחת הדלת.
2. נייר טואלט – 5. סבבה. בשירותים הציבוריים הוא אפילו מרגיש כאן כמו בד רך…
3. גודל חדר – 5. האמריקאים האלה יודעים איך לא לנצל שטח. לקנא.
4. תאורה – 4. יש מספיק, אבל אין שליטה מרכזית.
5. אינטרנט – 4. בתשלום. יקר. ועם יותר מדי אפשרויות (צריך לבחור תקופה ורוחב פס).
6. מגהץ – 5. יש בחדר.
7. מתאם חשמל – 5. יש. רק צריך לבקש.
8. ערוצי טלויזיה – 5. טלויזיה 42" שטוחה. HD. ים תחנות.
9. מיני בר – 4. אין. מצויין. אבל יש מקרר. והוא מרעיש כמו רכבת תחתית.
10. כספת – 5. יש. גדולה בכמה מידות מהסטנדרט של המקומות שיצא לי להיות בהם.
11. ארוחת בוקר – 0. יש. לא ניסיתי. יקר בטירוף – בסביבות 35-40$. כולה ארוחת בוקר.
12. חדר כושר – 4. יש. קטן, אבל עם בריכה.
13. אחרים – 4. מיקום פצצות. הבטיחו נוף. קיבלתי בניינים מול החלון. אלה החיים.

לסיכום: 3.77 במדד המלונות של צחי.

אחרי מספר ימים בלאס וגאס, הגיע הזמן לביקורת המלונות.

זאת הפעם השניה שיוצא לי להיות בוגאס, ובאופן לא מפתיע, זה גם הפעם השניה שאני במלון Harrah's (או בשמו העברי חרא'ס).

המלון ממוקם בסטריפ של וגאס, קרוב מאד למלונות שווים אחרים (תמונות מהם בפוסט יותר מאוחר השבוע).

כמו כל המלונות בסטריפ, מדובר במלון גדול מדי, שכל מה שיש לעשות בו זה להמר. אפילו בשעה 7:00 בבוקר, כמו האשה חסרת החיים הזאת.

הפעם, כמו בפעם שעברה, פינקו אותי בחדר עם שתי מיטות – כדי שאני אוכל לגוון.

ולמדד…

1. דלת כניסה – 5. עובד.
2. נייר טואלט – 3. מכיר טובים יותר.
3. גודל חדר – 5. אפשר לשחק באולינג בחדר.
4. תאורה – 4. יש מספיק, אבל ההדלקה והכיבוי של המנורות זה סיוט.
5. אינטרנט – 4. בתשלום.
6. מגהץ – 5. יש בחדר.
7. מתאם חשמל – 2. כנראה שיש, אבל בתשלום (מאריך חשמל עולה 60$ לשכור ליום).
8. ערוצי טלויזיה – 5. הרוב אפילו באנגלית.
9. מיני בר – 0. יש, ואפילו מאיימים שלא להכניס אליו מוצרים אחרים – כי גם על זה יחייבו תשלום.
10. כספת – 5. יש. עובדת בקלות.
11. ארוחת בוקר – 4. יש. בתשלום. אבל יש שם יותר מבחר מאשר במלונות באילת. היה טעים.
12. חדר כושר – 3. יש. בתשלום נוסף.
13. אחרים – 5. מיקום אידאלי במחיר סביר.

לסיכום: 3.85 במדד המלונות של צחי.

צפוף. מאד צפוף. מזכיר מלונות ביפן. רק יותר צפוף.

הטיסה מהארץ התעכבה. היינו במטוס שעתיים, עד שעשו הרצה למנוע והמריאו. הגעתי למלון בחצות, רק כדי לשמוע שהסוכנת הזמינה לי את היום הלא נכון (מסתבר שהגעתי מוקדם מדי) – לא שזאת בעיה רצינית – היא נפתרה עם הפרצוף המסכן שלי – האיש בדלפק פשוט שינה את ההזמנה ומצא לי מיטה לישון בה.

הצפיפות

הבעיה היא שלא היה שם מקום לשום דבר אחר. באמת. בכל החדר כולו מצאתי רק שקע חשמל אחד. הייתי צריך לשתף אותו בין הטלפון למחשב (מה יותר חשוב? להיות מחובר לאינטרנט או שיהיה אפשר לקבל שיחות?). השקע חשמל הזה, דרך אגב, היה מרוחק מה"שולחן המשרדי" שהיה בחדר. מגניב.

בכל אופן, המלון היה מטופח ומתוחזק כהלכה. עד שהייתי צריך לגהץ. אז יש מגהץ במלון. אחד כזה. ואי אפשר להביא אותו לחדר. צריך לרדת למרתף. מקום כזה מאחור דלת שכתוב עליה "prive". הממ…

כן, אז פותחים את הדלת ויורדים אל בטן האדמה. הדבר הראשון שניתן  לראות זה השינוי בנוף וברמת התחזוקה. הדבר השני היא המיקום של הפח זבל של המלון. למי שתוהה – אין דלת אחורית. יש כניסה אחת למלון – הכניסה הראשית. הפח יוצא ברוב כבוד והדר לרחוב כמו כל האורחים, וחוזר פנימה בזמן ארוחת הבוקר. אשת התחזוקה המסכנה צריכה גם להעלות ולהוריד אותו במדרגות.

יורדים עוד קצת

ומגיעים לחדר הכביסה. שם, בין מכונות רועשות למדפים מלאים בכלי תחזוקה, עומד לו קרש הגיהוץ המיוחל. התמודדתי לבד מול החולצה העקשנית.

פעם ראשונה שיצא לי להגיע לאיזור שכזה במלון. ברור לי שיש אותו בכל מלון, אבל ממש לבקר בו כתור אורח… נו טוב, כל יום לומדים משהו חדש.

לתכלס

1. דלת כניסה – 5. עובד. חיפשתי על מה להתלונן ולא מצאתי.
2. נייר טואלט –5. לפחות על הפרטים החשובים הם שמים לב.
3. גודל חדר – 2. קלסטרופובי.
4. תאורה – 5. עובדת. אין צורך בשליטה מרכזית – החדר קטן מדי בשביל זה.
5. אינטרנט – 4. בתשלום. אלחוטי. עובד עם שירות iPass של החברה שלי.
6. מגהץ –2. לא נראה לי שצריך להוסיף הסברים.
7. מתאם חשמל – 0. בקושי חשמל היה.
8. ערוצי טלויזיה – 4. יש. אלה שבאנגלית הם חדשות בלבד.
9. מיני בר –2. יש, אבל רק עם משקאות. אשתי לא תבכה על הקלוריות יותר מדי.
10. כספת – 0. אין.
11. ארוחת בוקר – 2. הדבר הכי קרוב לירקות היה ריבת אפרסקים בקופסת פלסטיק. הסתפקתי בטוסטים יבשים עם מרגרינה ומקושקשת.
12. חדר כושר – 0. גם אם היו מנסים לא היה להם מקום בשבילו. בחדר אין מקום אפילו למתוח ידיים.
13. אחרים – 3. היה בסדר. צפוף מאד, אבל גם מתוחזק ברמה מאד גבוהה. בשביל המיקום בפריז והמחיר היה שווה.

לסיכום: 2.62 במדד המלונות של צחי. היו גרועים יותר בפריז כבר.

חדר עם נוף…

רוצים להצטרף?

טסים לחו”ל? סובלים מג’ט לג? מחפשים לשבח או לקטר על מלון שהייתם בו בגלל העבודה? זה המקום! תשאירו הודעה בכל דרך שתמצאו לנכון ותקבלו במה במדד המלונות שלי

אז המדד חזר, אחרי חודשים ארוכים של קיפאון.

הפעם, אנגליה – ארץ השמים האפורים.

המלון שבו אני נמצא ללילה אחד הוא Hilton Bracknell, שממוקם אי שם ב-Bracknell (אל תשאלו אותי איפה, אין לי מושג. לקחתי מונית, הרגשתי ששדדו אותי והלכתי לישון).

מלון ישן, מושקע ומטופח שעובר שיפוצים קלים פה ושם.

החדר קטן יחסית, אבל איכשהו הכניסו הכל והצליחו אפילו לייצר אווירה של מקום פנוי.

בקטנה

האנגלים פה נחמדים, אבל כנראה הם חושבים שבאנגליה אין קיץ. אחרת, קשה לי להסביר את המאוורר שמשמש על תקן מזגן. לא מצאתי שום אמצעי קירור אחר. מזל שהגעתי בסתיו באפס מעלות בחוץ.

והמיטה הייתה לי קצת קטנה מהרגיל – לא שאני מתלונן, הגעתי לבד, אבל איכשהו התרגלתי למיטות ענק או לפחות לשתי מיטות בחדר. המיטה הזאת גורמת להרגיש לבד, והיא גם קצת רכה מדי לטעמי.

לתכלס…

1. דלת כניסה – 5. עובד. חיפשתי על מה להתלונן ולא מצאתי.
2. נייר טואלט –5. שיפור מטורף על המלון הקודם באנגליה.
3. גודל חדר – 4. קטן וגדול מספיק בו זמנית.
4. תאורה – 4. בסדר, אבל אין שליטה מרכזית.
5. אינטרנט – 4. בתשלום. גם עם כבר וגם אלחוטי. עובד עם שירות iPass של החברה שלי.
6. מגהץ –5. יש. בחדר. עם קרש. אפשר לראות אותו ליד ה"מזגן הנייד".
7. מתאם חשמל – 4. לא היה, אבל יש פתק על החלון שאומר שאפשר לבקש ולקבל.
8. ערוצי טלויזיה – 4. יש וכולם באנגלית, אבל זה אנגליה. כוווולם (כמעט) משעממים רצח.
9. מיני בר –5. אין! בדיוק מה שרציתי.
10. כספת – 0. אין.
11. ארוחת בוקר – 5. כמו שצריך.
12. חדר כושר – 3. יש. עם בריכה (גדולה). הבריכה סגורה ב-6 בבוקר. כדי להכנס, צריך לצאת מהמלון בקור כלבים. חדר הכושר יחסית גדול אבל דל באפשרויות. אני נהיה מפונק יותר ממלון למלון.
13. אחרים – 3. קשה לי להרדם על כזאת מיטה רכה. והזרזיף במקלחת מרגיש כמו להתקלח מתחת לברז דולף. חוץ מזה בסדר גמור.

לסיכום: 4.00 במדד המלונות של צחי. בהחלט מומלץ

רוצים להצטרף?

טסים לחו"ל? סובלים מג'ט לג? מחפשים לשבח או לקטר על מלון שהייתם בו בגלל העבודה? זה המקום! תשאירו הודעה בכל דרך שתמצאו לנכון ותקבלו במה במדד המלונות שלי

הפעם, לראשונה בבלוג מדד למלון שנמצא סמוך לשדה תעופה: Ibis בלונדון.

היינו צריכים להגיע שבוע שעבר לאנגליה לחתונה, אבל זה לא היה בלונדון – זה היה בנוטינגהם. בגלל הרגישות של אשתי (כן, כן, נסיכה עם עדשה), לא היה הגיוני לטוס ואח"כ לנסוע עד לנוטינגהם, אז "נאלצנו" לנחות, ללכת לישון ליד השדה ולהמשיך בבוקר. למלונות ליד שדות תעופה יש חוקים לא כתובים, שהגיע הזמן שייכתבו:

1. יש אליהם הסעה מהשדה. חינם. מחכים לה שעות או מתקשרים למלון מהשדה מטלפון מיוחד.
2. הם לא משהו. יש בהם מיטה, אמבטיה ואולי ארוחת בוקר שלא צריך לכתוב עליה יותר מדי.
3. הם לא יקרים יותר מדי.
4. יש להם חניה לרכבים.
5. מעבר לזה, אין מה לצפות מהם.

למלון Ibis הגעתי בלי ציפיות, למרות שהמחיר שלו היה לא נמוך בכלל. ככה זה אנגליה. גם על האויר היו צריכים תיירים לשלם אם היה אפשר לחבר להם מונה לריאות.

ההסעה למלון? בתשלום. כמעט 30 ש"ח. המרחק? 2 ק"מ…

המלון עצמו? קמצני ברמות. מי שרוצה שטיחון באמבט כדי לא להחליק, יכול להתקשר לקבלה…

החדר היה קטן. מאד. אבל היה בו אפילו חדר ארונות (או יותר נכון ארון בלי דלת?)

לתכלס…

1. דלת כניסה – 5. עובד. לפחות זה.
2. נייר טואלט – 2. נראה שבאנגליה מדובר בנייר שיוף ברוב המלונות.
3. תאורה – 3. אין טעם להרחיב.
4. אינטרנט – 2. יש. רק בלובי. יש גם מחשבים. במחיר של פאונד (7 שקל) ל-10 דקות. גנבים כבר אמרתי?
5. מגהץ – 2. יש. רק בלובי באיזה חדר צדדי. אי אפשר לקחת לחדר.
6. מתאם חשמל – 4. לא היה, אבל בשירותים יש חיבור אירופי ואמריקאי, ככה שהייתי מסודר.
7. ערוצי טלויזיה – 4. יש וכולם באנגלית!
8. מיני בר –5. אין! בדיוק מה שרציתי.
9. כספת – 0. אין.
10. ארוחת בוקר – 3. יש. בתשלום נוסף. אין ירקות בכלל.
11. חדר כושר – 0. מה זה?
12. אחרים – 1. באנו בגלל הקרבה לשדה. נשארנו בגלל הנוף.

לסיכום: 2.45 במדד המלונות של צחי. רק אם חייבים.

לפחות היה נוף מהחלון…

קפיצה קצרה לבייג'ין משנחאי (16 שעות ברוטו) הביאה אותי למלון היחיד שאני מכיר שם (והאהוב עלי):swissotel.

אפשר להגיד בקצרה שיש לנו זוכה חדש במלון הכי שווה. לפני 3 חודשים עבר המלון מתיחת פנים לקראת האולימפיאדה המתקרבת. עכשיו הוא שווה אפילו יותר. באופן כללי – בייג'ין לובשת חג ונראת כמו בני ברק בשבוע לפני פסח – מכוערת, אפורה, מתפוררת עם עודף אנשים שמנסים לנקות כמה שיותר.

בחזרה למלון – אני לא ארחיב עליו יותר מדי, רק לומר שבטיול של הרבה הפתעות ופעמים ראשונות, זאת באמת הייתה פעם ראשונה…

 במלון חיכתה על האסלה אריזה של קונדומים. איפה אשתי כשצריך אותה?

ניגש לתכלס

1. דלת כניסה – 5. עובד.
2. נייר טואלט – 5. למרות שהקונדומים היו טוויסט מעניין.
3. תאורה – 5. יש, עם שליטה מרכזית. הכל סבבה.
4. אינטרנט – 3. יש. בתשלום. כמו בשנחאי זז כמו צב וחוסם חצי עולם.
5. מגהץ – 4. יש, אבל צריך לבקש.
6. מתאם חשמל – 5. אוניברסלי בחדר.
7. ערוצי טלויזיה – 5. יש בערך 50 ערוצים. בכל השפות. הרבה באנגלית. למרות שהטלויזיה לא שטוחה, זה עובר.
8. מיני בר – 4. יש. אפשר לנעול.
9. כספת – 5. יש.
10. ארוחת בוקר – 5. יש הכל.
11. חדר כושר – 5. יש. גם טניס ובריכה. חדר הכושר עצמו מרווח ובשימוש נרחב. כמות הפעילות מוסיפה לאווירה.
12. אחרים – 5. אחלא מלון. מיקום שחבל על הזמן – קרוב להכל ושתי דקות מהאוטוסטרדה החדשה לשדה התעופה.

לסיכום: 4.69 במדד המלונות של צחי. מומלץ בחום.

עוד יום. עוד מלון.

אחרי טיוואן מגיע התור של סין. יומיים שנחאי, יום בייג'ין, ובשביל הגיוון שוב יום בשנחאי.

המלון בשנחאי? Regal. ממוקם יחסית בחור (מרכז העיר, אבל לא ליד המרכז ממש), ומאובזר כהלכה.

החדרים הגדולים ביותר בסיבוב ההופעות הזה… למה שתי מיתות למה?

חדר הכושר היה גדול ומוזר במיוחד. בערך 8 מכשירי אופניים עם מסכים אישיים. חדר מכשירים גדול ומאובזר- בשעה 7:00 בבוקר הייתי שם לבד. היה מצ'עמם. עשיתי את מה שאני חייב ועליתי לעשות עוד כמה מיילים במחשב.

תכלס?

1. דלת כניסה – 5. עובד.
2. נייר טואלט – 5. גם כאן. אין הפתעות מיותרות.
3. תאורה – 4. יש, עם שליטה מרכזית. השלט המרכזי די מפגר – הוא גם שולט בהדלקה של הטלויזיה (אבל לא בתחנות – זה בשלט). מישהו החליט שהכיתוב צריך להיות שחור על גבי זהב ובגודל פונט גמדי במיוחד. די לא שימושי ומעצבן.
4. אינטרנט – 3. יש. בתשלום. בגלל שזה סין, חצי מהעולם ואישתו חסומים באינטרנט ואין אליהם גישה. המהירות איטית להחריד (שוב סין).
5. מגהץ – 4. יש, אבל צריך לבקש.
6. מתאם חשמל – 5. כל החדר עם חורים שאפשר לדחוף להם כל סוג של חיבור חשמל – מצוין.
7. ערוצי טלויזיה – 4. יש בערך 7 ערוצים באנגלית. אין טענות חוץ מלשימוש המעיק בשלט.
8. מיני בר – 4. יש. עם נעילה, אבל בלי מפתח – צריך לבקש בקבלה.
9. כספת – 5. יש. אין משחקים.
10. ארוחת בוקר – 5. יש הכל. מה שתרצו.
11. חדר כושר – 4. יש. בנוי מוזר. שכחו את המיזוג. הייתי לבד – לא היה כיף. מצד שני, יש: חדר כושר,סקווש, טניס באולם, טניס בחוץ, בריכה, חדר שיעורים שכולל אפילו ריקודים סלוניים (לא בימים שהייתי במלון).
12. אחרים – 4. היה נחמד. לא יותר מזה. מיקום שקט, בצמוד לקבוצת יצאניות שמחפשות מה לעשות בערב. רחוק קצת מהאקשן של העיר בערב.

לסיכום: 4.38 במדד המלונות של צחי, למרות שזה הרגיש כמו 3.7.

עוד שבוע. עוד מלון.

הפעם, במסגרת סיבוב ההופעות השנתי במזרח, הצלחתי "להתחמק" מיפן, ונחתתי ישר כאן בטיוואן. על האסלה עם האישיות כבר סיפרתי, וכל מה שנשאר עכשיו – שעתיים לפני הצ'ק אאוט זה לסכם את החוויה.

המלון המדובר: SAN WANT TAIPEI RESIDENCE. טיוואן. הקוראים מתבקשים שלא לטעות עם המלון SAN WANT TAIPEI HOTEL, שנמצא רבע שעה נסיעה משם. זה מוביל לאי נעימויות, בעיקר אחרי 24 שעות טיסה מהארץ עם בערך 25 ק"ג של מזוודה וציוד נלווה (לצורך הדגמות בסמינרים). זה קרה לי פעמיים – נהגי מוניות פשוט לא יודעים שיש שני מלונות עם שמות דומים…

מה שמיד מורגש במלון הזה זה הרצון לרצות. 4 נערות עומדות בקבלה ומחייכות בכל פעם שעוברים לידן (זה די מחמיא לאגו דרך אגב – תנסו פעם). כשקיבלתי את החדר, הייתי צריך לחפש את כל המכתבים שהשאירו בו שאומרים כמה הם שמחים ונרגשים שבחרתי במלון שלהם. ואתמול בלילה, חיכה לי בקבוק יין עם המכתב הבא:

Dear Mr. Levent Levi, (שימו לב – השם נכון)

On behalf the hotel management, please accept our sincerest apology for last night pertaining to the water supply accidentally suspended, which made you anxious and nearly spoiled your visit and stay in our hotel. We aim to provide our valued guests with optimized service and lodging quality and we do apologize for any incoveniences that have caused.

As embarrassing as it is to us, we value this incident very highly. Please allow us to reassure you that this would never happen again, and that all corrective measures have been reinstated to avoid future recurrence. We hope that you will consider this an isolated incident, as we continue to strive to provide the best services to our valued guests.

Dear Mr. Levent Levi, it is our great pleasure to have you stay with us and we would like to thank you for your great support and kind understanding. If I can be of any assistance, please do not hesitate to contact me at extension 33001 or contact the Guest Service at extension 9.

Lastly, we wish you have a wonderful time in Taipei, and have a pleasant stay with us.

או קיי. אני רוצה להבהיר: לא שמתי לב שהיו בעיות מים. זה לא גרם לי לחרדה. וזה גם לא פגע בשהות שלי כאן. בבדיקה קצרה – כל האורחים במלון קיבלו מכתב+יין. יצאתי מרוצה.

דרך אגב, בחדר השירותים, מלבד הטייס האוטומטי (שדי מטריד בלילה), יש גם מקלחת ענקית עם תקרה גבוהה ואפילו מקווה/חמאם:

לתכלס…

1. דלת כניסה – 5. הכרטיס הוא כמו זה בעבודה – מנפנפים אותו מול הדלת (גם דרך הארנק) והדלת נפתחת.
2. נייר טואלט – 4. מצויין, אבל הטייס האוטומטי הביא אותי לציפיות למשהו יותר מרגש בטישיו…
3. תאורה – 5. יש בכל חור אפשרי, עם מרכז שליטה בשידה ליד המיטה.
4. אינטרנט – 5. יש. חינם. גם בחיבור לקיר וגם אלחוטי. עובד מצויין.
5. מגהץ – 4. יש, אבל צריך להלחם עליו עם שאר האורחים. לקומות גבוהות יותר יש בחדר.
6. מתאם חשמל – 4. לא הייתי צריך. יש. אפשר לבקש.
7. ערוצי טלויזיה – 4. 37 אינץ' שלהיי-דפינישן! לא "רדי", לא סתם שטוח – "היי-דפינישן" מלא. 1080p. למה לעזאזל אפשר לראות רק CNN ו-BBC בכזה מסך זה כבר סיפור אחר
8. מיני בר – 0. יש. מחולק ל-3 ארונות. עדיף היה בלי.
9. כספת – 5. יש. אין משחקים.
10. ארוחת בוקר – 3. אם לא היו מתנצלים על הבעיה במים הייתי נותן 0. מה זה החרטא הזה? במלונות שצמודים לשדות תעופה ב-50$ ללילה נותנים יותר אוכל. תביאו מהבית.
11. חדר כושר – 1. יש. רק ששכחו מכשירים. יש 2 הליכונים,1 אופניים, 1 סקי ומכשיר מוזר שנראה כמו אוכף של סוס עם כיתובים בסינית על כפתורים צבעוניים. אפילו מזרן אחד לרפואה אין. אשתי – השתדלתי להתאמן, אבל התייאשתי אחרי רבע שעה.
12. אחרים – 5. באתי בגלל שככה החליטו. אני אחזור בגלל היחס. יש מטריה בחדר, מיטה ענקית. חדר גדול. מקלחת גדולה (ואקסטרא חמאם).

לסיכום: 3.85 במדד המלונות של צחי. תחנה הבאה – שנחאי.

רציתי לכתוב איך שהיה מדהים. הכל תקתק. הכל היה מושלם. הכל היה אמריקה (או אירופה). אבל הגיע הזמן לחזור למציאות.

בסוף השבוע האחרון, קפצנו לאילת. זה התחיל באמא שלי, שהציעה שנשתמש בנקודות שלה של חוג השמש (מועדון של רשת מלונות ישרוטל בארץ) ונלך לנפוש לנו ביערות הכרמל. אני מאמין שזאת הייתה רק קונספירציה כדי להשאר עם הנכדה לכמה ימים לבד…

בכל אופן, ביערות הכרמל היה מלא, למעט חדרים שהיו יקרים באופן שערורייתי, והיה כבר מאוחר מדי למצוא מקום אחר בצפון (4 מלונות אחרים היו מלאים כשבדקתי), אז נותרנו עם אילת, ועם מלון הבית שלנו שאותו אנחנו מבקרים פעם בשנתיים שלוש – מלון רויאל ביץ'. לזכותינו יאמר שניסינו למצוא מקום במלון האגמים, אבל גם הוא לרוע המזל היה מלא.

בכל הפעמים הקודמות שלנו במלון הזה הכל היה יותר ממושלם. הפעם משהו פשוט לא עבד כמו שצריך. אולי זה היה הטרום-פסח, או זה שהמלון היה מלא, או פשוט שהציפיות היו כ"כ גבוהות שהיה רק אפשרות לרדת.

את סוף השבוע בילינו במלון עם גיחות קצרות לעיר שמסביבו (2 מטר של טיילת עם חנויות ואנשים שמחלקים פליירים למסעדת הבשרים שמה מאחורה ב"200 מטר מרחק"). אפילו ארוחות ערב אכלנו במלון.

לתכלס

1. דלת כניסה – 5. עובדת. אין משחקים עם החשמל והכרטיס כניסה לחדר, והמזגן פתוח 24 שעות (לא חסכוני, אבל די מתבקש באילת).
2. נייר טואלט – 5. עלילי תלת-שכבתי עם הלברדורים החמודים מהפרסומת. דואגים אפילו לסדר את החדר פעמיים ביום ולוודא שיש מספיק גלילים.
3. תאורה – 4. כמו ברוב המלונות, אין כלום מהתקרה. המלון קצת ישן (15 שנה בערך), אז אין שליטה מרכזית וצריך להסתובב בחדר בין כל המנורות ולכבות/להדליק אחת אחת.
4. אינטרנט – 4. יש. בתשלום. לא השתמשתי כי זה היה סוף שבוע של חופש ורציתי לבדוק אם אני מסוגל להתנתק. היה קשה. אני מכור…
5. מגהץ – 4. לא היה, אבל שירות החדרים שלהם הוא כזה שהם בטוח היו מביאים.
6. מתאם חשמל – 4. לא צריך זה מתאים בול לתקע שיש לי במחשב.
7. ערוצי טלויזיה – 3. טלויזיה דקה, אבל בגודל של המסך לפטופ שלי. המלון דאג ל-HOT, אבל השאיר מתוכו מעט מדי ערוצים. היה משעמם.
8. מיני בר – 3. יש. ביקשנו שירוקנו. אמרו שאי אפשר כי לא רוצים שנשתמש במקרר לדברים שלנו (!). אז ביקשנו שינעלו. הסכימו ושמו אזיקון. חייבו אותנו על שני בקבוקי מים שהיו בחוץ והם לקחו איתם. היה צריך וויכוח קצרצר כדי להוריד מהחשבון הסופי (כמעט ולא שמתי לב לזה שהוסיפו אותם).
9. כספת – 5. יש. עם אפשרות לנעול עם כרטיסי אשראי.
10. ארוחת בוקר – 5. אם היה אפשר לתת 6 הייתי נותן 8. מגוון מטורף ועוגות גבינה קטנות וטובות.
11. חדר כושר – 4. יש. יחסית קטן ורחוק מהבריכה. מצד שני, מאד מואר.
12. אחרים – 3. אכזבה בדברים הקטנים. ארוחת יום שישי בערב אשתי שתחיה ביקשה 4 פעמים קנקן מים עד שהביאו (בפעם הרביעית זה כבר היה עם בקשה לדבר עם אחראי). היו תורים ארוכים מדי לחדר האוכל, לקבלה, לכל דבר. לא מתאים לכזה מלון. היו יותר מדי ילדים קטנים לטעמי – היו צריכים לזרוק אותם למלון המלך שלמה, או ספורט או סתם החוצה.

לסיכום: 4.15 במדד המלונות של צחי.
שלא תבינו לא נכון – המלון עדיין שווה ברמות, אבל פשוט ציפינו ליותר… קצת התקלקלנו בשנים האחרונות.