עוד שבוע. עוד מלון.
הפעם, במסגרת סיבוב ההופעות השנתי במזרח, הצלחתי "להתחמק" מיפן, ונחתתי ישר כאן בטיוואן. על האסלה עם האישיות כבר סיפרתי, וכל מה שנשאר עכשיו – שעתיים לפני הצ'ק אאוט זה לסכם את החוויה.
המלון המדובר: SAN WANT TAIPEI RESIDENCE. טיוואן. הקוראים מתבקשים שלא לטעות עם המלון SAN WANT TAIPEI HOTEL, שנמצא רבע שעה נסיעה משם. זה מוביל לאי נעימויות, בעיקר אחרי 24 שעות טיסה מהארץ עם בערך 25 ק"ג של מזוודה וציוד נלווה (לצורך הדגמות בסמינרים). זה קרה לי פעמיים – נהגי מוניות פשוט לא יודעים שיש שני מלונות עם שמות דומים…
מה שמיד מורגש במלון הזה זה הרצון לרצות. 4 נערות עומדות בקבלה ומחייכות בכל פעם שעוברים לידן (זה די מחמיא לאגו דרך אגב – תנסו פעם). כשקיבלתי את החדר, הייתי צריך לחפש את כל המכתבים שהשאירו בו שאומרים כמה הם שמחים ונרגשים שבחרתי במלון שלהם. ואתמול בלילה, חיכה לי בקבוק יין עם המכתב הבא:
Dear Mr. Levent Levi, (שימו לב – השם נכון)
On behalf the hotel management, please accept our sincerest apology for last night pertaining to the water supply accidentally suspended, which made you anxious and nearly spoiled your visit and stay in our hotel. We aim to provide our valued guests with optimized service and lodging quality and we do apologize for any incoveniences that have caused.
As embarrassing as it is to us, we value this incident very highly. Please allow us to reassure you that this would never happen again, and that all corrective measures have been reinstated to avoid future recurrence. We hope that you will consider this an isolated incident, as we continue to strive to provide the best services to our valued guests.
Dear Mr. Levent Levi, it is our great pleasure to have you stay with us and we would like to thank you for your great support and kind understanding. If I can be of any assistance, please do not hesitate to contact me at extension 33001 or contact the Guest Service at extension 9.
Lastly, we wish you have a wonderful time in Taipei, and have a pleasant stay with us.
או קיי. אני רוצה להבהיר: לא שמתי לב שהיו בעיות מים. זה לא גרם לי לחרדה. וזה גם לא פגע בשהות שלי כאן. בבדיקה קצרה – כל האורחים במלון קיבלו מכתב+יין. יצאתי מרוצה.
דרך אגב, בחדר השירותים, מלבד הטייס האוטומטי (שדי מטריד בלילה), יש גם מקלחת ענקית עם תקרה גבוהה ואפילו מקווה/חמאם:
לתכלס…
- דלת כניסה – 5. הכרטיס הוא כמו זה בעבודה – מנפנפים אותו מול הדלת (גם דרך הארנק) והדלת נפתחת.
- נייר טואלט – 4. מצויין, אבל הטייס האוטומטי הביא אותי לציפיות למשהו יותר מרגש בטישיו…
- תאורה – 5. יש בכל חור אפשרי, עם מרכז שליטה בשידה ליד המיטה.
- אינטרנט – 5. יש. חינם. גם בחיבור לקיר וגם אלחוטי. עובד מצויין.
- מגהץ – 4. יש, אבל צריך להלחם עליו עם שאר האורחים. לקומות גבוהות יותר יש בחדר.
- מתאם חשמל – 4. לא הייתי צריך. יש. אפשר לבקש.
- ערוצי טלויזיה – 4. 37 אינץ' שלהיי-דפינישן! לא "רדי", לא סתם שטוח – "היי-דפינישן" מלא. 1080p. למה לעזאזל אפשר לראות רק CNN ו-BBC בכזה מסך זה כבר סיפור אחר
- מיני בר – 0. יש. מחולק ל-3 ארונות. עדיף היה בלי.
- כספת – 5. יש. אין משחקים.
- ארוחת בוקר – 3. אם לא היו מתנצלים על הבעיה במים הייתי נותן 0. מה זה החרטא הזה? במלונות שצמודים לשדות תעופה ב-50$ ללילה נותנים יותר אוכל. תביאו מהבית.
- חדר כושר – 1. יש. רק ששכחו מכשירים. יש 2 הליכונים,1 אופניים, 1 סקי ומכשיר מוזר שנראה כמו אוכף של סוס עם כיתובים בסינית על כפתורים צבעוניים. אפילו מזרן אחד לרפואה אין. אשתי – השתדלתי להתאמן, אבל התייאשתי אחרי רבע שעה.
- אחרים – 5. באתי בגלל שככה החליטו. אני אחזור בגלל היחס. יש מטריה בחדר, מיטה ענקית. חדר גדול. מקלחת גדולה (ואקסטרא חמאם).
לסיכום: 3.85 במדד המלונות של צחי. תחנה הבאה – שנחאי.