לפני בערך חודשיים הצטרפתי לבלוגרים בעולם (Blog Action Day) כדי לכתוב משהו היום בדיוק בנושא איכות הסביבה. אז עכשיו, קצת לפני הנהירה לעבודה, זה הזמן לכתוב על זה. ולפני שאני אתחיל, אני אאחל מזל טוב לאחותי הגדולה – היום יום ההולדת שלה 
לכל אחד יש איזה שריטה או שניים. לאשתי זה כנראה הצורך לעשות ספורט והרבה. לכלב זה לאכול והרבה. לאמא שלי זה להציק על המחשב שלה והרבה. לבת שלי זה לא ברור עדיין, אבל גם הרבה. ולי? זה למחזר בקבוקים. או יותר נכון לאסוף בקבוקים במטרה למחזר אותם.
אני די אדוק בנושא הזה. כשענת זורקת בקבוק לפח זה מעלה לי את הסעיף. כששכן מוריד בקבוקים וזורק אותם לפח הזבל זה מוציא אותי מדעתי. בגלל זה, אני אוסף את הבקבוקים. גם בעבודה וגם בבית. אפשר לראות את הפינה במטבח שלנו שמוקדשת לתחביב הנלוז שלי. למי שרוצה לרחם על אשתי – זה הזמן…
אשתי מצאה אתמול פתרון לפחות לחלק מהבקבוקים. כסדיסטית עם תעודות שמלמדת פילאטיס, היא הלכה אתמול לעשות שיעור. היא החליטה הפעם לקחת עשיריה מהבקבוקים כשיטת עינוי חדשה. הבנות מילאו את הבקבוקים במים והשתמשו בהם כתוספת של משקולות לתרגילים שהם עשו (כמו שאני מכיר את אשתי, הן בטח השתנקו מהמאמץ).
בכל אופן, שמעתי לפני כמה שבועות תלונה בחדשות על העובדה שאת החוק למחזור בקבוקים צריך פשוט לזרוק כדי להפסיק את המימון של משפחות הפשע בארץ ובמקומו לפזר יותר כלובים למחזור בקבוקים (יש לנו כזה מול הבית), תוך שילוב בפרסומות דורסניות בדמות הפרסומות לזהירות בדרכים (מדליק מי שמקליק ראשון ודומיו). הקוספט הוא פשוט הגברת המודעות. אולי הגיע הזמן לדאוג קצת לסביבה גם… אני בעד.