שבוע שעבר, כמו בכל שבוע, הפקדנו את הילדה אצל הסבתא והסבא וברחנו לכמה שעות של שקט. כרגיל, זה כלל סרט ומסעדה. בניגוד לפעמים הקודמות, הסרט היה מוצלח במיוחד.

הסרט האמור היה אבק כוכבים (אלון – Stardust בתרגום חופשי), מבוסס על ספר של Neil Gaiman. לא ידעתי את זה כשהלכנו, אבל הסיפור היה נראה לי מוכר למדי (קראתי את הספר לפני שנתיים שלוש).

במבטא אנגלי, עם מכשפות, נסיכים וקסמים לרוב, זהו ספר מצויין. הספר לא נופל מהסרט. היו לנו שעתיים של הנאה צרופה בסרט קסום כמו אבק של כוכבים…

לכל מי שאוהב סיפורי מעשיות ופנטזיה – לכו לסרט. בקולנוע. לא בבית. לא להוריד באינטרנט. לא לצרוב מחברים. ולא לחכות ל-DVD. זה פשוט שווה את זה.

באשר ל-Neil Gaiman, אני לא אוהב את כל הספרים שהוא כתב, אבל רובם הם ספרי פנטזיה ודמיון. הספר השני שלו שמאד אהבתי ונחרט בזכרוני הוא Neverwhere. גם הוא מקסים. מומלץ בחום!

והילדה? גדלה. תמונות יתווספו בקרוב. אין לי כח או זמן עכשיו.