עם כל השינויים בחיים שלי, היה אך ברור שאפשר עוד. ולכן – עברנו מהוט ליס. בהוט בילינו כבר כמה שנים.

בעזיבת העבודה הייתי צריך לעשות אינטרנט בבית בעצמי, אז ביררתי מחירים. ואם כבר מבררים – עושים בדק בית. גיליתי שאנחנו שילמנו פה על טלפון+טלויזיה יותר מאשר על הטריפל של הוט – ואפילו לא היה לנו HD, ממיר מקליט או ערוץ פרמיום אחד לרפואה.

גילינו גם שיש לנו 2 קוי טלפון. או יותר נכון 2 מסלולים. הנציגים ה"אדיבים" של הוט הסבירו לי בסבלנות רבה בטלפון שאכן יש לי שני קוים, ואז שאלו בתמיהה למה אני לא משתמש באחד מהם כלל. אחרי הנציג החמישי, החלטתי לוותר. לא על הקו, אלא על כל השירות. אז עברנו ליס.

עכשיו יש לנו HD, VOD, ממיר מקליט וגם Streamer. אמריקה. התכנים קצת שונים, אבל חוץ מזה אין הרבה הבדל. פה קצת יותר סרטים. שם VOD יותר עשיר. בקיצור – מלחמת "למי יש יותר ארוך".

הירידה העיקרית באיכות החיים? הממיר של Yes לא כולל שעון מובנה בכל הסוגים שלו – אין לנו יותר אפשרות לדעת בחדר השינה שלנו מה השעה… ובסלון? השעון רשום בצבע כחול ולא באדום שהורגלנו אליו. משום מה, קשה לקרוא אותו ממרחק הספה. ב-Yes עושים טלויזיה לצעירים – לא למבוגרים כמוני. אני בקושי רב מצליח לקרוא את התפריטים והפירוט שהם רושמים על המסך עם הממיר שלהם.

מחיר הקדמה.