בטיסה הראשונה שלי ברדויז'ן, לפני מיליון שנה בערך, הבוסית שלי עמדה על כך שאני לא אדבר בעברית כשיש אנשים בחדר שלא מבינים את השפה – זה פשוט לא נחשב מנומס.

אז התנהלתי באופן הזה במרבית שנותי בחברה, פחות או יותר, כשאני מתנצל ומבקש רשות מהאורח שלא מבין מילה בעברית כשהייתי צריך להדרדר לשפה הזאת כדי לדבר עם אחרים בחדר.

שבוע שעבר, בביקור במזרח, הייתי בארוחת צהריים בסין. עם עוד חמישה סינים. הנה השיחה המרתקת שלקחתי בה חלק פעיל מאד:

… ני שי צ'ייי ני הווו אנ לי sales and marketing לו פי צ'ה אננו שי solution אגו מי לו נו שה product מי גו נה לו שו פה שי ני concept ני שו גו …

האוכל לפחות היה מצויין, ואפילו דאגו לי ל-3 מנות שונות מירקות וטופו בלבד.

ואשתי עוד אומרת לי שאין לי נימוסי שולחן (היא דוגלת בשילוב האסכולות של האצולה הפולנית והמלוכה הבריטית). אני צריך פעם אחת לקחת אותה לביקור במזרח – אולי זה ישים לה קצת פרופורציות.