לא סתם הייתי בוושינגטון מהעבודה. זה היה הביקור הראשון שלי בחו"ל מאז הלידה של הצעצוע החדש שלנו, ובירת ארה"ב נבחרה פשוט כי הצלחתי להשיג אפשרות לדבר שם בכנס של מפעילי רשתות כבלים באמריקה.

מה לזה ולרפואה?

הכנס היה יומיים, מתוכם הגעתי ליום שבו דיברתי (וגם אז עזבתי מיד אחרי). הנושאים בכנס היו מגוונים. אני אישית דיברתי על שימוש בטכנולוגיית שיחות וידאו באינטרנט על גבי ממירי הכבלים בבתים – העתיד הקרוב/רחוק אם תרצו. קצת לפני בבוקר, דיבר ד"ר נחמד – הוא היה אחד מהמרצים הטובים יותר שיצא לי לשמוע בשנים האחרונות. הוא לא היה מרוכז במה שכתוב במצגת. המצגת הייתה שם כדי לתמוך בו ולא להיפך. והוא היה מרתק.

הוא דיבר על נושא מאד פשוט: איפה נמצאת הרפואה היום ביחס לטכנולוגיה (הרבה מאחור).

בין השאר, הוא דיבר על דום לב. כנראה בגלל הקרבה שלי לנושא הזה (אבא שלי נפטר מדום לב), הקשבתי לו… הטענה העיקרית שלו היא שאין כזה דבר מוות בלי סיבה. כשהלב מפסיק לפעול – זה קורה פשוט כי היו בעיות כבר כמה חודשים בקצב הלב כל כמה זמן, אבל במקרה מאד מסויים, הפרעה שכזו יכולה לגרום למוות – אז מתייחסים לזה כאל דבר פתאומי ולא ניתן לזיהוי. לטענתו, אם היינו בודקים את מצב הלב 24 שעות ביממה, היה אפשר גם לעלות על הבעיה וגם לפתור אותה חודשים, אם לא שנים, לפני האירוע עצמו.

הוא שאל שאלה פשוטה שלא הייתה לי תשובה עליה: האם היינו מוכנים לנהוג במכונית שאין בה מד דלק – שאם רוצים, אפשר לצאת מהרכב ולבדוק מה מצב הדלק… ואם באוטו שלנו לא, אז למה אנחנו מוכנים לקבל את זה עם הגוף שלנו?

מסקנה: אולי כדאי שאני אלך לבדיקה השנתית שלי לדם. כבר לא הייתי איזה 3 שנים שם…

את המצגת, אפשר לראות כאן למטה – קיבלתי ממנו את האישור להציג אותה בפומבי… (מצטער על הרצינות, אבל פעם בכמה זמן קצת להתעסק עם הנושאים האמיתיים זה לא נורא)

[slideshare id=172350&doc=where-we-are-and-where-we-need-to-be-119550356178401-2&w=425]