טוב, אז ככה.

זה לא שאני טס לתורכיה כל שנה. אני שם רק כשהעבודה מחליטה שיש שם נופש שנתי (פעמיים עד כה בעשור האחרון). אבל ההתנהגות הדי תמוהה של ראש ממשלת תורכיה ארדואן, לא יכולה שלא להעלות בי תהיות.

אז לפחות בניגוד למקטרגים האחרים הוא החליט להודיע בפומבי שהוא קצת אנטישמי כלפינו. כל מה שיש להגיד לו זה תודה רבה.

באמת.

עכשיו, בפעם כמעט הראשונה, מסתמן הסיכוי, שאולי, לרגע קט, למספר ימים, לא הרבה, יהיה פה (או יותר נכון שם) חרם צרכנים כחול לבן. כזה שיחזיק לפחות עד הבחירות. חבל שלא יותר מזה. נראה שהאנטישמיות שם עובדת שעות נוספות.
במצב הדי ג'יפה של הכלכלה היום, זה מה שהייתה זקוקה לו התיירות בתורכיה – עד כדי כך שבעלי מלונות התחילו להתחנן שנבוא. האמת? לא הבנתי למה. כמה כבר ישראלים מגיעים לשם כשכל האירופאים גילו את תורכיה?

מסתבר, שבשנה, מטיסה אל על (או נתב"ג – אל תתפסו אותי במילה) 700,000 ישראלים לתורכיה. 700,000. זה בערך 10% אחוז מהאוכלוסיה כאן. 1 ל-10. זה כמעט כמו סרטן השד בנשים (1 ל-9). מגפה.

אז עכשיו, יון תהפוך לתורכיה החדשה. זה אפילו יוסיף עוד קצת מרמור בין שתי המדינות האלה. המשעשע הוא שארגוני העובדים החליטו "להחרים" את הנופשים של העובדים בתורכיה. כן בטח. זה לא שכבר ביטלתם את הנופשים, יחד עם הקפה, טלפונים, שעת הנקה, קורסים ושאר ירקות.

אפשר רק להודות לארדואן. עכשיו אולי נלמד שחרם צרכנים אפשרי ואפילו יעיל.