פסח הוא אחד משני החגים של המטרידנים. אני לא מתכוון למטרידנים כמילה רעה, אלא כמילה טובה – הלוואי והייתי כזה…
הגעלת כלים לקראת הפסח אצלנו בצ'כונה
יריית הפתיחה לחג הפסח החלה: עד לרגע זה, קיבלתי הודעת SMS אחת (תודה רבה למשפחת אביב) ו-5 אימיילים. ככל שנתקרב לשבת בערב, אני בטוח שהמספרים האלה יעלו משמעותית. במקום להתעסק עם לחיצות מעיקות על הסלולרי או לחפש תמונה מתאימה כדי לשלוח באימייל, החלטתי לנצל את הבמה הזאת שלי, אבל לפני הברכות, תנו לי קצת לקשקש:
השנה, פסח נחגג אצלנו בבית. הצפי הוא לכ-15 אנשים, שזה לא מי יודע כמה, אבל זה כל מה שהצלחנו לגרד (אם את/ה קורא/ת קבוע/ה של הבלוג כאן ואין לך איפה לעשות את החג – את/ה מוזמן/נת). היום היה היום של תחילת הבישולים וצפוי עוד סוף שבוע ארוך. הבישולים תמיד מוציאים ממני מחשבות, והפעם זה לגבי פסח 
פסח זה חג עם הרבה שמות: חג הפסח, חג האביב, חג יציאת מצרים, חג מתן תורה; וללא ספק פספסתי כמה. אף אחד מהשמות האלה לא ממש מצליח למצות את המשמעות האמיתית של החג. הנה כמה רעיונות לשמות אלטרנטיבים, יותר מתאימים לטעמי:
- חג העצירות – פסח זה החג שבו קוראים הכי הרבה מגזינים. פשוט בגלל הזמן שמבלים בשרותים. זה נובע מכמות הארוחות האינסופית, ובייחוד השנה, כשהחג בא אחרי סוף שבוע שלם – מקבלים במתנה עוד אחד כזה. אבל בעיקר בגלל העובדה המדעית שבלי שמרים באוכל (וכנראה קצת חיטה) היציאות הן לא אותו הדבר.
- חג הביצים – באותו האופן, כשאין שמרים, ואי אפשר להדביק דברים עם קצת קמח ומים, הפתרון המיידי הוא ביצים. מכל המאכלים של הפסח, נראה לי שהמתכון היחיד שאין בו ביצה זה סלט פירות. קניתי 3 חבילות של ביצים ונראה לי שזה לא יספיק לערב החג…
- חג המשפחה – אני אוהב לבשל (ולארח) ובגלל זה אנחנו כבר בפעם הרביעית עושים אצלנו בבית את הסדר ומזמינים את כל המשפחה. היתרון הנוסף זה העובדה שבפעם אחת מסיימים עם המחוייבויות. יש בפסח בין 4 ל-8 ארוחות חג, תלוי בשנה (השנה 8). בעבר היינו רצים מארוחה לארוחה ומתנדנדים בין הורים, לסבתות לדודים ולחברים. מגיעים לעודף משפחתיות בחג הזה.
אלה השמות שלי. אני אישית בעד חג העצירות…
כל מה שנותר לאחל למשפחה ,לחברים ובעיקר לקוראי הבלוג כאן זה חג עצירות שמח, עם יציאות טובות וחלקות. מי יתן ותסיימו את החג הזה במשקל שבו התחלתם אותו (או פחות אם אתן נשים) ובלי עודפי כולסטרול מיותרים.