(הכותרת לקוחה מתרגום של ספר של ד"ר סוס)

מכירים את התופעה הזו של כביסה להעלים גרביים? אתם צוברים כביסה בסל, מעבירים למכונה, והופ – כשאתם באים לקפל חסרים גרביים ואתם נשארים עם גרב ביד בלי בן זוג – ממש קסם. מה עושים? שומרים בצד ומקווים לזכור לפעם הבאה שתהיה איזה גרב בודדת – כדי לבדוק אם יש לה חתן מיועד בפינה חשוכה בארון.

אצלנו, יש קוסם אחר שמעלים את הגרביים – כלבנו האהוב בז'. יש לו אהבה מיוחדת לגרביים של ענת. אחרי שהוא מעלים אותם, יש להן 3 דרכים שונות לצוץ מחדש:

1. בחוץ, מעל שיח רענן, ביציאה מסריחה וארוכה מהרגיל.
2. מאיפה שהם נכנסו, בתוספת מיצי קיבה ומעט עשב מהגינה ממול.
3. בביקור אצל הוטרינרית.

ביום ראשון בבוקר, אחרי ליל שבת ארוך במיוחד ומלא הקאות, לקחתי את כלבנו התשוש לבקר את הוטרינרית, היא פינקה אותו בניתוח קצר למציאת הגרב האבודה. הכלב שלנו, שכ"כ נהנה, פשוט לא יכל להתאפק, ולכןהוא מבקר אותה מאז כל יום. אפילו היום (או יותר נכון אתמול בלילה) – הוא פשוט היה חייב לקפוץ לנשנש משהו אחרי שיומיים הוא לא אוכל. אז ביליתי איתו ועם הוטרינרית שעה נעימה עם אינפוזיה, משכחי כאבים ואנטיביוטיקה.

כיף זה לא. זה אפילו די מדאיג (אם כי הרבה פחות מהאפיזודה הקודמת שלו לפני כמה שנים – שם פתחו אותו פעמיים בתוך יומיים). כמו שהוטרינרית כבר אמרה – היה עדיף לחבר לו ריץ' רץ' לבטן בפעם הקודמת – זה היה הופך את כל העניין להרבה יותר קל.