הדרך ארוכה היא ורבה

יש לנו שני רכבים – אנחנו זוג מפונק. אחד זה כמובן רכב חברה בליסינג והשני רכב שלנו (חדש יחסית – אין לי ולא היה לי מעולם כח להתעסק עם תקלות). מה יגרום לי לחשוב על לשנות את המצב הזה? האוטובוס הבא:

אינטרנט באוטובוס

למה זה ישנה לי את החיים?

ענת (כן – אשתי שתחיה) צריכה רכב. היא עובדת בקריית אונו, סביון ותל-אביב. היא צריכה להגיע לשיעורי בלט (גם בת"א), קורס בפציעות ספורט בפילאטיס (שוב ת"א, אבל בצפון) ובטח יש לה עוד כמה יעדים.

ואני? אני רק צריך להגיע מהבית לעבודה ובחזרה. יש לי אפילו קו אוטובוס כזה היום – מספר 7. הוא לא ממש עובד:

  • הוא לוקח מינימום שעה (זה גבעת שמואל, בני ברק, קצת רמת גן לגיוון, קניון איילון, סיבוב ברמת החייל, ואז קצת שרת והופ אני בעבודה)
  • שעות הפעילות שלו זה לא להיט
  • כן – בני ברק. הוא מפוצץ בנשים (לא מתלונן , חוץ מזה שלא ממש רואים נוף מעניין כשהן מבני ברק), ובתינוקות שלהם (צרחות ופצצות סירחון כל נסיעה שלישית)

לבזבז כל כך הרבה זמן באוטובוס זה לא בשבילי, אז אני נתקע בפקקים לחצי מהזמן הזה כל יום. אם היה קו אוטובוס עם זמנים נוחים ואינטרנט – הייתי מוכר את האוטו ועובד עוד אקסטרא שעתיים ביום באוטובוס. זה היה הזמן הכי יעיל שלי – בלי הפרעות והצקות…

אבל עד אז, אני אקשיב לחדשות בפקקים.

2 תגובות בנושא “הדרך ארוכה היא ורבה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים