הקיץ הגיע, ואיתו הקיטנות.

בכל יום כשאני יורד עם בז' לטיול בסביבות 7 בבוקר, יש בחוץ 5-6 אוטובוסים ליד הבית שלנו. כשאני בדרך חזרה מהטיול, הילדים של השכנים יורדים ב"תלבושת אחידה" (חולצה ירוקה של הקייטנה – הם בטח בקייטנת עלה ירוק או מפלגת הירוקים) לעבר האוטוביסים – מי היה מאמין שיש בשכונה שלנו מספיק ילדים לכזאת כמות של אוטובוסים?

אני סוטה מהנושא… בכל אופן, פעמיים בשבוע, אנחנו שולחים את הכלב שלנו בהסעה לקייטנה שלו. הוא נוסע ברכב ממוזג, עם בת זוג קובעה (כלבת וימרנר נחמדה). מחזירים אותו בערב כ"כ עייף, שכשהוא נשכב על הרצפה ונרדם, העיינים שלו סגורות וקמוצות – כאילו הוא לא רוצה שיעירו אותו כשעוברים לידו.

אז הבוקר, כיוונתי את השעות לשעה 6:30 בבוקר, כדי להספיק ולהתארגן לקראת הקייטנה – שינו לנו את הימים בשבוע כדי שהכלב שלנו יהיה עם הצפונים (רעננה, הרצליה, כפר סבא ורמת השרון) במקום עם הדרומים (ראשון לציון, חולון והסביבה) – זה כנראה כי הוא ילד בלונדיני, בן להורים פולנים מטבעם. בכל אופן – קיבלתי שיחת יקיצה בשעה 5:45 – ההסעה הגיע!

כל היום קצת נמעך מזה – בעיקר בגלל המחסור בעוד שלושת-רבעי שעת שינה, והנהג עוד הודיע שהבוקר הוא איחר…

מה אני אגיד? הקייטנות האלה בקיץ זה לא דבר קל.