היום התקיים מירוץ האביב בגבעת שמואל. ממש ליד הבית.
כבישים נסגרו. אצנים מילאו את הרחובות. פקקים בכל חור אפשרי.
ופלאשבק.
לפני כמעט 3 שנים התקיים לו מירוץ דומה בהוד השרון. יותר מירוץ בוא הסתיו מאשר האביב, אבל עם אותם מאפיינים.
כבישים נסגרו. אצנים מילאו את הרחובות. פקקים בכל חור אפשרי.
ואנחנו. אני ואשתי. יושבים באוטו. במושב האחורי בז' הכלב שלנו. בדרך לוטרינרית. בפעם האחרונה.
המירוץ כאילוו תוכנן כדי שיהיה לנו עוד כמה רגעים איתו יחד. עוד כמה דקות.
כמעט שלוש שנים.
אומרים שהורים לא צריכים לקבור את הילדים שלהם. אני מבין למה כבר כמעט שלוש שנים.
הצטערתי לקרוא, אז ועכשיו.
{חיבוק}