היא כבר בת ארבע הקטנה הגדולה שלנו.
כבר אמרתי שהזמן עובר מהר?
פעם, הייתה זו תינוקת, או ילדה. היום? אישה קטנה. עם כל המניירות והדעתנות.
לא ברור אם היא יותר יפה, פיקחית או ביישנית. אלה שלושת התכונות שמלוות אותה לאורך השנים – וכולן משתבחות בצורה זו או אחרת.
התלתלים השובבים שמעטרים לה את הראש קופצים איתה לכל מקום – שמחים כשהיא שמחה, נעצבים כשהיא נעצבת וקופאים במקומם ברגעי המתח בטלויזיה.
כמו שהיא נוהגת לומר לאחרונה: אני אבא. וזה בגללה. לא הייתי רוצה את זה אחרת.
מזל טוב ילדה שלי. מי יתן והחיים שלך יהיו תמיד מלאי אתגרים וסיפוק.