בזמן האחרון, התקבלו תלונות במערכת לגבי חוסר איזון בסקירה שמתבצעת בבלוג הזה לאשתי היקרה.

לכן, היום, ביום ההולדת שלי, אני אחרוג ממנהגי ואכתוב עליה רק מלים טובות.

זה נכון שהיא אדם שקשה לחיות איתו, אבל כנראה ככזה זה עם כל הנשים. עם האחת הזאת לפחות לא משעמם. אנחנו עדיין בחודש התשיעי, שבוע לפני התאריך המשוער, וכבר כמה חודשים יותר מדי. היא סוחבת, עובדת ופעילה עדיין יותר ממני. הפיוז קצר מאד, אבל עדיין מדי פעם אפשר להוציא ממנה חיוך אמיתי.

בכל אופן, כדי שאני אוכל לקטר פה בפרהסיה לגביה, היא די צריכה עצבים של ברזל ויותר אומץ ממה שלי כנראה היה במצב ההפוך… אה… ועוד דבר שצריך כדי שאני אוכל לקטר פה – קשר טוב איתה כדי שתהיה לי את האפשרות להשמיץ כאן מבלי שהיא תיפגע.

אז ענת, אם לא תמיד ברור לך למה אני איתך, זה פשוט בגלל שאת אדם מקסים עם לב רחב. את לא כבדה מדי (לפחות לא עד לחודש-חודשיים האחרונים…), את כייפית, ובדברים החשובים באמת – יש לנו לרוב את אותן הדיעות.

בזאת אני אסיים את ההשפכות ואני לא אחזור לנושא הסופרלטיבים על אשתי. אם תרצי – תמיד תוכלי לחזור ולקרוא אותם כאן.

זאת המתנה שלי לך ביום ההולדת שלי…