למי שעדיין לא התעורר, יש פה מלחמה. לא פה – שם. בדרום. תמיד רציתי להיות קרבי. ללכת לקרב. להסתער. להגן על המולדת. הבעיה היחידה היא שאני יותר מדי סטרילי. לא בשבילי להתלכלך בחול ובטח שלא להתפלש בבוץ בפזצתות בין מרגמות לפצמרים וירי צלפים.

כשקצת התבגרתי, נחתה עלי ההבנה שקרבי כבר לא יצא. אפילו נימקתי את זה בכך שהמוח שלי יכול לעזור הרבה יותר מהגוף שלי במלחמה. קצת יומרני. שלא לומר סנובי. ודי מטומטם בדיעבד. לצבא הגעתי למקום שבו חושבים, ותוך חודשיים שלושה מצאתי את עצמי בחוץ עם 21 רפואי בגלל נקודת חן סרטנית שהייתה לי שנה קודם לכן.

אז עכשיו, כשיש מלחמות, ולא חסרות כאן כאלה, אני עושה את הדבר היחיד שנשאר לי לעשות – עובד. כמו וורקוהוליק (שזה די טבע שני עבורי). אם לא לעזור ללחימה, לפחות אני אעזור לכלכלה (עדיין אידאלים דביליים – כנראה חינכו אותי בסדר).

אז ליבי עם החברים שלי שכרגע בדרום. אם באיסוף מודיעין, התעסקות עם גיוסי מילואים ושינוע ציוד או כאלה שנלחמים בזה הרגע. אני הפעם אמלא את חובתי בקפיצה ללאס וגאס לכנס חשוב בעבודה.

מדובר בכנס הגאג'טים הכי מגניב בעולם: CES. הוא מופיע לביקור בוגאס פעם בשנה. וכדי שהוא יהיה באמת הכי מגניב, סידרו לכל הגיקים שבאים לבקר בו משהו שהם לא ממש נפגשים בו ביום-יום – את כנס הפורנו השנתי.

אז יאללה לוגאס.

הגיע הזמן להביא עוד איזה מדד מלונות כאן.

אני מבטיח לחזור עם תמונות. עם קצת מזל הם יהיו משני הכנסים