מתישהו זה היה צריך להגיע לפתחהבלוג הזה. עוד משחק שרשרת. עוד מטלה מעיקה.

הפעם זה הגיעה ממי שמוכרת לי כאן כ-hagintlv (יהיה נחמד אם תגידי לי פעם את השם שלך). ומסתבר שאני אמור עכשיו לספר 7 דברים לא מוכרים עלי.

לפני שאני מתחיל, זה הזמן להפיל את התיק על עוד כמה קורבנות – כדי לא לסבול לבד. יובל, שגיא ו-cupid – ראו עצמכם מנודבים למשימה.

נתחיל…

1. אני בוכה. רק כשאני לבד. פעם בכמה שבועות. פעם אחרונה הייתה השבוע באוטו בדרך הביתה. ראיינו את אחד מאנשי מגן דוד אדום שהגיע לתאונת האוטובוס. בכיתי לא בגלל הטרגדיה, אלא בגלל האומץ והעבודה שהאנשים האלה עושים.
2. אני די רדוד. אין לי כח לסרטי איכות. לא אוהב ספרים עמוקים. לא מוכן ללכת להצגות כבדות. אני אוהב בעיקר ספרי מדע בדיוני (באנגלית, כי זה "נשמע" יותר טוב), ואין לי רף גבוה מדי גם שם.
3. אין לי סבלנות בגרוש. אני מעדיף שלא להחזיק מעלית לשכנים כשאני עולה. בשביל זה, אני עושה כאילו אני מחפש את הכפתור שפותח את הדלת…
4. אני די פחדן. הייתה לי שנים חברה דתיה. לא נפרדתי ממנה למרות שבתוך תוכי ידעתי שצריך. את הצעד עשיתי כשאבא שלי נפטר פשוט כי זה היה קל.
5. אני די נזיר. מעולם לא עישנתי. אפילו לא סיגריה אחת. אני לא שותה אלכוהול. לא נוגע בקפה.תה אני שותה עם חצי כפית סוכר. לא אוהב ללכת לבארים. שונא דיסקוטקים.
6. אני לא זוכר שמות. לפני כמה שנים, היו לי 4 אנשי בדיקות בעבודה. מעל שנה עבדתי איתם ולא הייתי מסוגל לזכור איך קוראים להם. כשרציתי לשלוח אימיילים אליהם, הייתי הולך לחדר שלהם, מסתכל על השמות שרשומים בכניסה לחדר, משנן, חוזר לחדר שלי ושולח את האימייל. המצב לא השתפר מאז בכלל.
7. עקבתי פעם אחרי טלנובלה. בימי האוניברסיטה העליזים, שבתות בצהריים אכלנו אצל סבתא. אחרי הארוחה, היא תמיד ראתה ערוץ 2 – ננו. טלנובלה. לא היה מה לעשות, אז ראיתי. הגעתי למצב שגם כשלא הייתי אצלה ראיתי. עצוב. אני יודע.

אז זהו.