שוב טיסה. שוב קצרה. שוב אירופה. הפעם לפריז.
מסתמן בחודשים האחרונים, שכל פעם שאני צריך לטוס שני הילדים שלנו מתחילים לעשות בעיות.
ביום חמישי שעבר, הכלבלב החליט להקיא גרב, שכנראה הוא בלע במשך היום (לא הצלחנו לבצע זיהוי וודאי למקור הגרב. התיק נסגר מחוסר ראיות). מנסיון העבר, זה סימן לפתיחת בטן במידה והוא בלע עוד אחת, או סתם לכמה ימי הקאות.
"אחותו" בחליטה לבשל לנו איזה וירוס. היא מסתובבת כבר יום שלישי ברציפות כשהיא נוזלת מהאף ומהפה ומתלוננת בכל רגע אפשרי.
לא כיף לעזוב ככה את אשתי לבד, אבל לא ממש הייתה לי ברירה.
דאגתי מבעוד מועד ושדרגתי את הכרטיסים כדי שאני אוכל לישון כמו בנאדם בדרך חזרה.
עכשיו בשדה, יש דבר אחד ברור. יש צרפתים בארץ, והם חוזרים הביתה. הם גם משתדלים לעשות את זה במחלקת עסקים. ואם אפשר אז עם צרפתיה. רצוי צעירה מהם בעשור או שניים ובסקלה אחרת של מדד יופי מאיך שהם נראים.
נו טוב… בטח ככה זה גם נראה כשאני טס עם אשתי באקונומי
מי שמכיר, יודע כבר שמתישהו מחר או קצת אחרי, יבוא לו מדד המלונות הנכסף מעיר האורות. תחזיקו אצבעות כדי שיצא ציון גבוה. ההנאה שלי תלויה בזה.
אם יש לך זמן פנוי, יורודיסני לא רחוק משם.
ואני בטוח שאשתך תשמח שלפחות אתה מבלה כשהיא תקועה בבית עם החולים 🙂 🙂
הלוואי.
נכנס ויוצא בפחות מ-24 שעות.
אולי אני אספיק לראות מסעדה לארוחת ערב.