עוד לוויות

בהלוויה של אבא שלי, חבר טוב שלו אמר שהם היו יחד בהרבה הלוויות מהעבודה – סוחבים את המת באלונקה שאיתה סוחבים אותו בדרכו האחרונה. ועכשיו, הוא צריך לסחוב את אבא שלי.

היום, הפריבילגיה הזו כבר לא קיימת. כל בית קברות שמכבד את עצמו מחזיק רכב חשמלי שבו נוסע הרב יחד עם האלונקה עם המת עד לקבר. תהלוכה של קרובים וקרובים רחוקים הולכים אחרי רכב חשמלי עם רב שממלמל זמירות שאיש כמעט אינו מבין. לפעמים, הקידמה הורגת מנהגים יפים.

סוף השבוע האחרון היה עצוב במיוחד. אמא של חברה טובה שלי מתה. יש לי הרבה ידידות, אבל חברה אחת. אני מכיר אותה עוד מהחיתולים. אני גדלתי בבית שלה. גדלנו באותו הגן, אבל בבתי ספר אחרים. דרכי חיינו הצטלבו והתנתקו פעמים רבות, אבל לא זכורה לי אפילו פעם אחת שרבנו. או שהיינו ברוגז. או שכעסתי עליה. ועכשיו, היא איבדה אמא. אמא שאהבתי. לפעמים, אין שום צדק.בהלוויה היום היה עצוב, אבל עם זאת, יצא לי לפגוש חברים ותיקים שלא יוצא לי לראות הרבה. מזל שאנשים מתים כדי שנוכל להפגש. חבל שלא קבענו לקפה ועוגה.

וכאילו זה לא הספיק, באותו סוף שבוע, לחבר מאד טוב שלי, ומאותה קבוצת החברים, מת הסבא. ועכשיו, אנחנו כל החברים קופצים בין לוויות וביקורי שבעה.

ליבי עם החברים שלי. כל מה שהייתי רוצה זה להיות איתם השבוע, אבל יותר מדי פגישות חשובות בעבודה, מהולות בטיסה לחו"ל השבוע, גורמות לזה שאני כמעט ולא אראה אותם.

אין שום צדק.

5 תגובות בנושא “עוד לוויות

  1. דני ליטני כתב "נפגשים בלוויות". אותי לוויות גומרות.
    באיזהשהוא מקום (ורק שם) אני מרגיש בהמתנה.
    אבל לעניין "המנהגים היפים", אותי מזעזעת הקבורה היהודית. מאז ראיתי את הגופה של סבא שלי נזרקת אל הקבר עטופה בטלית, אני פשוט לא מעכל את המנהג הברברי הזה. סורי. כבר עדיף לשים בארון ולהוריד בחבלים.
    בכל מקרה, אין צדק ואין לזה סוף. שרק יהיה טוב.

  2. אין לי בעיה עם הקבורה היהודית.
    יש לי בעיה עם הדתיים שהם "קרובים/רחוקים מאד" של המשפחה שמתנהגים כמו עורבים מעל הגופה בנסיון להחזיר בתשובה בני משפחה במהלך השבעה ואחריה.

  3. מילא מנסים להחזיר בתשובה (טוב, לא באמת מילא, זה באמת מרתיח) אבל גם אומרים לך איך להתאבל. ומספידים את הנפטר למרות שסביר להניח שלא הכירו אותו והכי נורא זה שבגלל שאת אישה לא נותנים לך להיות חלק מהענין בביתך… אם כבר החלטת לנסות להקשיב למה שיש להם לומר…

    לוויות ושבעות זה איכס. איכס גדול. 🙄

  4. שבעה זה דבר סבבה אם אין דתיים שמנסים להמיר את הדת של המשפחה.
    זה זמן לפגוש מכרים וחברים שלא רואים כל יום. יש אווירה מיוחדת באויר.
    נסעתי לשבעה של הסבא של חבר שלי השבוע. עד לנצרת עילית. שעתיים של נסיעה. זה הסתיים בלשבת עם אמא שלו ולהראות לה תמונות של הבת שלי ולדבר על כל מיני נושאים.
    אני אוהב מאד את אמא שלו, ומזמן לא ראיתי אותה. אני לא שמח שזה נעשה בנסיבות האלה, אבל בכל זאת היה משהו מיוחד במפגש.

  5. צחי,
    אנחנו יושבים וקוראים את מה שכתבת, רצינו למסור לך שנאחנו מאוד אוהבים אותך ותמיד היית ותמיד תהיה כמו בן משפחה 🙂

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים