היום החל בקול בכי חרישי, רבע שעה לפני הזמן המיועד. היה זה סימן לבאות.

אחרי בקבוק סימילאק, חזרה הילדה לישון עוד שעה.

קפיצה קצרה למחשב גילתה שנותרתי בודד לחלוטין: לקראת השעה 4 לפנות בוקר, סגרו את האינטרנט. מאוחר יותר, התברר לי שמדובר בניתוק של כל שירותי בזק בבניין. היו כאלה שחשבו כי מדובר בניתן בזדון, ע"י אלה שרוצים גבעת שמואל חרדית. אני חושב שמדובר בקונספירציה להרוס לי את החג ע"י השכנים מלמעלה.

בבוקר, כשהילדה קמה סופית, האסון התברר:

• אין אינטרנט
• אין טלויזיה
• אין VOD
• אין HOT  לולי

הילדה הביטה במשך היום לשולחן עם השלטים ומבט של קריז בעיניים. לא ברור לי איך הגענו למצב הזה. היא לא רואה יותר משעה ביום טלויזיה – וגם זה הרבה בשבילה. אבל יומיים רצוף בלי היה לה קשה.

5 פעמים יצאתי איתה להסתובב בחוץ. הרכבנו ופירקנו קוביות הרבה יותר מזה. בצהריים נגמרו לי הרעיונות.

ובז'? הוא לא יכל לתת מנוח. בחוץ, אותה הקונספירציה סידרה נקבה מיוחמת. בז' נדבק לכל מרצפת בדרך וליקק אותה באדיקות שלא נראתה בגבעה אפילו בתפילות הנעילה של יום כיפור. בבית, לעומת זאת, הוא חילק את זמנו בין הצמדות לרגל שלי ויבבות לעצם שלו על מר גורלו.

בין השעמום של הילדה לתסכול של הכלב הרגשתי צורר ישראל.

עכשיו חזר האינטרנט. הילדה ישנה. הכלב ישן. ויש HOT לולי.

אולי יש אלוהים.