ברעש וצלצולים נפתח החודש סניף טיב טעם בעתידים – שני מטר מהעבודה, מרחק יריקה ממגה (כנראה כדי לבצע בדיוק את הפעולה הזו).

היום, לקראת ארוחה בסוף השבוע (ימי הולדת בלאגנים), הלכתי לסניף החדש בפעם הראשונה. אנחנו חסידים של חצי חינם בחולון, אבל השבוע לא בטוח שיצא.

אחרי שחיזרו אחרינו במהלך ארוחות הצהריים בעבודה, עם בנות טריות שאך יצאו לחופשת הקיץ מהלימודים, רכובות על סגוואי, עם פליירים בכרומו של טיב טעם, ועם ריקשות חשמליות שנסעו מתחילת הרחוב עעעעעעד לטיב טעם ובחזרה – הכל כדי שנתפנק ונתרגל.

אז הם הבטיחו שלא ראינו דבר כזה. הם הבטיחו שאפילו התל אביבים ישארו פעורי פה. אפילו הבטיחו שנופתע מהמחיר.

לא דובים ולא יער.

לא זוקיני ולא פלפלי שושקה. לא גדול ולא נעליים. קטן יותר ממגה, קצת מרווח יותר, איטי משהו במשך היום.
היה יקר ממה שאני רגיל (אולי כי אני לא תל אביבי), והיה חסר את המבחר של המוצרים שאמא שלי אוהב לקרוא להם "פלצניים" שכ"כ התרגלתי אליהם. נראה שהדבר היחיד שהיה הרבה זה שרימפסים וחזירים. לא מספק לצמחוני כמוני שרוצה יותר גיוון בקישואים ובפלפלים שהוא ממלא בבית בבורגול.

עדיף לסגור עניינים ביום שישי בחצי חינם – יותר מבחר, יותר זול ויותר מהיר.