זה נגמר. אחרי 44 נרות ו-6 סופגניות ( לרוב זה יותר קרוב ל-44 סופגניות ).

מה היה לנו?

מעט מדי סופגניות בעבודה.

הביאו הפעם רק ביום הראשון. אני מניח שזה קשור או לדיאטה של הבנות בכח אדם או לצניחה החופשית של המניה (תקופת הצנע עכשיו). זה הביא אותי למצב המביש שלא הייתי מוכן לזה, אז הבוקר, הגעתי לעבודה ועשיתי את דרך החתחתים הארוכה ללחם ארז כדי לקנות סופגניות קטנות במחיר זהב כל אחת (הן היו מאתמול, מה שהפך אותן ליבשות וקרות – לא ממש מספק).

יותר מדי שירים

אנחנו הורים טריים. זה די ברור. אין לנו מושג בשירי ילדים ותינוקות. יש לי הרגשה שאלה שירים שיודעים אותם רב בשני שלבים בחיים: בגיל 0-10, וכשיש ילד בגיל 0-10 בבית. מישהו באמת יודע לדקלם את "מה עוז צור"???

עשינו די הרבה בושות בחג הזה עם הקטנה וכנראה שדי בלבלנו לה את המילים והמצאנו אותם ולפעמים גם באנו עם לחנים חדשים שיתאימו.

אשתי לא צריכה להדליק נרות

לא רק שהיא לא יודעת לבשל, היא גם לא יודעת להדליק נרות. ענת – רק בשבילך מדריך מקוצר:

1. "מדביקים" את הנרות טוב טוב לחנוכיה עם קצת אש שתרכך להם את התחת.
2. מברכים.
3. מדליקים אחרי שמברכים – עדיף עם מלמול "מה עוז צור" ברקע. ורצוי מהר כדי שכשיגיע המשפט השני של "מה עוז צור" כבר לא יהיה צורך להמשיך לשיר.
4. את השמש מדליקים בסוף.

כמה כיף. תחנה הבאה טו' בשבט. או פורים.