הגעתי לוושינגטון די שפוך. הטיסה של 19:00 יצאה רק ב-23:00 ככה שישנתי לי על כסא בשדה התעופה עד שקראו לי למטוס, ואז העירו אותי אחרי הנחיתה. את החדר במלון ראיתי בסביבות 1 בלילה וב-8 בבוקר כבר היית צריך להיות בכנס ולוודא שהמצגת שלי עובדת כמו שצריך…
בכל אופן, פעם ראשונה שאני בוושינגטון – עם מלון בצנטרום של הפיילה של העיר הזאת, ואין לי זמן אפילו לנשום. בגלל זה, מיד אחרי שסיימתי לדבר, התנצלתי בפני כולם וברחתי כדי להספיק "לבלות" חצי שעה בוושינגטון. הספקתי לראות את הבית הלבן מבחוץ (לא משהו), לנשנש ולהחליף בגדים לפני סדרת הטיסות שלי. הנאה צרופה.
הבניינים במרכז וושינגטון בנויים יפה לטעמי. יש להם ניחוח של אירופה, אבל לא בדיוק אירופה.
הבית הלבן היה די מאכזב. בטלויזיה זה נראה יותר מרשים…
למרות מזג האוויר המחורבן, היו כמה מפגינים בחוץ – משום מה, מחבקי העצים האלה רוצים שכולם יהיו צמחונים (אני מבין את המטרה, אבל מה הם חושבים? שמישהו חוץ ממני שם אליהם לב?)
בשלט מימין:
Why have a headless turkey with dead wings and leg stumps for dinner?
Discover new traditions!
הדבר הכי שווה במזרח ארה"ב באיזורים האלה? הצבע של העצים בסתיו…
וושינגטון לטעמי זאת עיר הסנדויצ'ים. כל חנות שניה שם מוכרת סנדויצ'ים – יש כאלה יותר מאשר מסעדות ובתי קפה. אני מניח שזה מה שהממשל אוהב… בכל אופן – באחד מהם, נשנשתי לי אחרי שעמדתי בתור יחסית ארוך (ודו מסלולי).
דרך אגב – זה עצוב שהאינטרנט בארץ כ"כ איטי… אני ישבתי בשדה התעופה כדי לכתוב את הפוסט הזה והעליתי תוך כדי כך את התמונות ל-Flickr – הזמן שלקח להעלות אותם באינטרנט האלחוטי כאן הוא בערך כמו הזמן שלוקח לי בארץ להעלות תמונה אחת קטנה…
כמעט שכחתי – שאר התמונות מהטיול נמצאות כאן.
הטרגדיה הכי גדולה שיש זה לנסוע לצד השני של העולם מהעבודה, ושלא יהיה לך זמן אפילו לראות את המקום אליו הגעת. וושינגטון יפהפיה. מוזיאונים, מה לא. מקווה שעוד ייצא לך להגיע.
למעשה, יש טרגדיה גדולה אף יותר – נאשים שמגיעים לצד השני של העולם ולא אכפת להם מה יש שם בחוץ…
הבוס שלי למשל.