היינו אצל הוטרינרית, קיבלנו הדרכה מה לעשות עם בז' כשנביא את הילדה, התארגנו בהתאם, ובאנו הביתה. לא לקחנו בחשבון את הכלב שלנו בכל הסיפור הזה.
לפני כשבועיים, ביקרנו את הוטרינרית, כדי לקבל הסברים על מה לעשות עם הכלב כשתבוא הילדה כדי שלא ייווצרו מתחים בבית בין שני הילדים… התבקשנו להביא חיתול מלא שלה שיריח, כשמגיעים איתה הביתה פעם ראשונה, לתת לענת לעלות קודם ולאפשר לו זמן איכות איתה של רבע שעה, להביא את הילדה שיריח ואפילו ילקק עד שיספיק לשניהם. היו עוד הוראות, אבל אלה היו להתחלה.
אז חיתול הבאתי, והוא לא נראה מעוניין – הוא כנראה מעדיף אותם כשאני צורח עליו את המילה "לא" ומנסה לפתוח לו את הפה. והשאר?
היום יצאנו מהמלונית בשעות הבוקר המאוחרות, עברנו את השלב ה"בעייתי" של לחבר את הסל-קל לאוטו עם ילדה ישנה בהצלחה מפתיע ונסענו הביתה. ענת הלכה לכלב ואני נשארתי באותו הממוזג עם חן (הילדה החדשה שלנו). אחרי דקה ענת התקשרה – הכלב לא מעוניין בצומי. עליתי גם אני עם חן, שמנו אותה באמצע החדר והוא אפילו לא בא. אחרי כמה שניות בז' קם, בא באיטיות, הריח את הרגליים ואז קצת את הפנים ופשוט הלך. חן מצידה עשתה פרצוף והמשיכה לישון.
מה קרה? בז' החליט שאין צורך במרכז עניינים חדש בבית, אז הבוקר הוא הכין לנו שוב צוואר תפוס. עכשיו אנחנו צריכים לקחת אותו שוב לאורטופד לעוד סבב צילומים וטיפולים. לא בדיוק היום הראשון שרצינו…
חן מצידה ישנה די טוב, בהתחשב בנסיבות.
אז עכשיו כל מה שנותר זה לקוות שבז' לא יקשר כאבים בצוואר לחן 
, ולזכור שלא הכל הולךלפי התכנונים – בטח שלא עם הכלב ההיפוכונדר שלנו.
דרך אגב, תמונות של הילדה ניתן למצוא ב-Flickr, תחת התוית של השם שלה באנגלית (Grace Levent-Levi) – לפחות ככה ענת החליטה. אולי היא בכל זאת יכולה להיות מנהלת מוצרים עם השם שלה…
צחי וענת יקרים
מזל טוב להולדת חן המתוקה ( עדי סיפרה לי – כנראה שאני באמת לא מופיעה אצל צחי בטלפון אבל הלללווו מה אם הטלפון של ענת…)
בכל אופן זה לא ממש משנה, העיקר שאתם אחרי.. וכבר בית ועמוסים…
אז לכן אני לא אפריע לכם טלפונית, אלא רק כאן, תמסור לענת מזל טוב מאיתנו.. המון נשיקות וחיבוקים ואני אהיה בקשר
אפרת ושישי