או שלא.

מסתבר, שממש היום, לפני 9 שנים, נכנסתי בפעם הראשונה להתחיל את העבודה שלי ברדויז'ן. וכבר, בלי לשים לב, בשקט בשקט, עברו להן 9 שנים.

אנשים באו. אנשים הלכו.

נכנסתי המתכנת הכי צעיר. הפכתי לראש צוות הכי צעיר. משם, באופן טבעי, למנהל פרוייקט הכי צעיר. בשלב הזה, כבר הרגשתי גם וותיק וגם זקן. היום? אני מנהל מוצרים. הכי צעיר או לא אני לא יודע, אבל שערות שיבה כבר יש.

ככה זה. אני כנראה אשאר אחרון לסגור את האור אחרי כולם (בייחוד עם איך שהמניה שלנו התחרבנה לה בחודשיים האחרונים). זה די מצחיק – כשמישהו עם וותק יותר משלי עוזב, אני די שמח – זה מעלה אותי בוותק עוד קצת. יש אולי 10 אנשים כאלה עדיין בחברה. אני ממש דינוזאור.

חבר טוב אמר לי השבוע שאני כבר ממש חלק מהטאפטים בקירות. אני מרגיש חלק מהריהוט…

בכל אופן, במהלך השנים האלה עשיתי די הרבה תפקידים. נראה מה יהיה התפקיד הבא, אחרי שאני אמצה את התפקיד הנוכחי