אם יש שני דברים עיקריים שליוו את הילדות שלי, זה לגו ומשחקי מחשב מעפנים.

מישהו החליט לחבר בין השניים ולהביא את כל הנוסטלגיה הזאת בחזרה אלי הבוקר.

[gv data="KhkR-vHXO28"][/gv]
http://www.youtube.com/watch?v=KhkR-vHXO28

או יותר נכון לא הכי חלש.

היום בבוקר, בחדר הכושר קרה דבר מפתיע: הגיע בחור חדש (שאינו פנסיונר) שחלש יותר ממני.

אם הוא ימשיך להגיע בהתמדה, אולי אפילו לאגו שלי יהיה קצת נחת 3 פעמים בשבוע…

היום הוא יום שמח לדמוקרטיה בישראל. או אולי סתם לאזרח הקטן?

בניזרי והירשזון הולכים לכלא, ל-4 ו-5.5 שנים בהתאמה (5.5 = 5 שנים ו-5 חודשים).

סוף סוף מתיחסים במדינה הזאת ברצינות לשחיתות, ובתי המשפט פועלים בנדון.

ברדיו הביאו "מומחה" לנושא: ניר יצחק, בכיר לשעבר בשירות בתי הסוהר, שהקים את חברת "שיא – שירותי ייעוץ לאסירים". כמה דברים משעשעים:

• לא. הוא לא עושה קורסים להכנה לכניסה לכלא – זה שירות אחד על אחד. או בתרגום חופשי קואוצ'ינג. מצא סטרט -אפ אמיתי עם המצעד האחרון לכלא.
• הוא השתמש בטכניקת FUD ברדיו (Fear Uncertainty Doubt), בנסיון להפחיד את המאזינים והאסיריםהפוטנציאליים ברדיו על המשמעות של הכניסה לכלא. אני כבר שומר את המספר שלו בזכרון בטלפון שלי.

בכל אופן, יום חשוב.

והנה סיבה למה היה חשוב מאד לתת עונשים כאלה חמורים: "אני לא חושב שנציגי ציבור צריכים לשלם מחיר כל כך כבד על עבירות שהן באמת לא כל כך חמורות". מדובר על ח"כ ניסים זאב מש"ס. אולי כדאי שנבחרי הציבור שלנו יפנימו שהעבודה שלהם כוללת מספיק טובות הנאה בלי לשלוח את הידיים המגעילות והמיוזעות שלהם לקופה הציבורית.

רצינו להזמין אלינו הביתה. אז רצינו. גבי העדיף פיקניק, אז השתמשנו בפעם הראשונה ב-Google Docs כדי לארגן אירוע – ככה שלא היה מישהו שריכז את הכל אצלו, אלא אירוע כזה שדי ריחף לו (למרות שכולנו החלטנו שגבי אחראי כדי שיהיה את מי להאשים).

באופן לא מפתיע, החלטתי להשתלט על הדברים שדורשים מאמץ בישולי, ונותרה לה פשטידה יתומה שאף אחד לא התנדב להכין – אז גם אותה הכנתי. וגם עומר הכין אותה. והחלטתי להכין עוד משהו – סתם כי היה נראה מעניין לנסות. וברור הרי שהיה יותר מדי מה לאכול בסוף…

למה זה מעניין? פשוט כדי להכין אתכם ששני הפוסטים הבאים מדברים על ניסויים בבני אדם – מתכונים שהתבקשתי במסגרת הפיקניק לספק.

בינתיים, אם זה באמת מעניין אתכם (=הייתם בפיקניק), אתם יכולים למצוא את התמונות שצולמו כאן.

חברים יקרים, מחפשים את התמונות מחג שבועות?

עומר, לא לדאוג בסוף כולם עוד יהנו…

• עומר – היה סבבה. תודיע לאמא שלך שהיא מוזמנת לטוס גם שנה הבאה
• סימה – אני אשמח מתישהו לבשל איתך ביחד באותו מטבח. יכול להיות מהנה

אז הגעתי לשומקום – Utah. ושם? ל-Salt Lake City – מקום שבו הנצרות נראית כמו מקום עבודה יותר מאשר מקום למיסה בראשון בבוקר. לא מסוגל להאשים אותם – זה לא שיש משהו אחר לעשות בעיר הזאת.
לא מקום שהיה יוצא לי להגיע אחרת, למעט פגישה עם לקוח.

נותרה שעה לפני הטיסה, אז החלטנו לקפוץ למרכז העיר, לחנות ולעשות סיבוב בחוץ.
היה נחמד:

את השאר אפשר לראות כאן.

מבקרים את הגשר כמובן

עוד תמונות? יש כאן

* 8$ זה העלות מעבר על הגשר ו-40 דקות חניה בעיירה בסביבה.

כן, כן, בעוד מגיפת מסגרות התמונה הדיגיטליות מגיעה לארצנו, זה הזמן לחזור לאנלוגי.

אשתי היקרה החליטה בסוף השבוע האחרון, בעוד אנחנו מארחים חברים, להוציא את המסגרת האנלוגית שלי – מסגרת תמונות מלפני יותר מעשור שנים, שליוותה אותי במהלך שנותי באוניברסיטה. היא יודעת להחזיק כמעט 30 תמונות עם אפשרות קלה להחליף את העליונה המוצגת עליה.

אז הוחלט שאני צריך לסרוק את התמונות האלה ולהעביר אותן מפורמט אנלוגי לדיגיטלי. ועכשיו הן כאן – אפילו השקעתי בהסברים קצרים על כל תמונה…

לאלה מכם שרוצים לראות איך נראיתי צעיר, או את שנות בית הספר המאוחרות שלי ושנות האוניברסיטה המוקדמות – אתם מוזמנים.

לאלה שהיו איתי באותן התקופות – אתם מוזמנים להציץ איך נראיתם אז.

שניים מהחברים שלי כבר הגיבו בטענה שהדבר היחיד שיצא נורמלי בצילום זה הגמל…

היינו באילת לכמה ימים בחול המועד.

הפחידו אותנו שחופשה עם ילדים זה לא אותו דבר – היא בשביל הילדים, לא באמת נהנים בה, היא לא נחשבת חופשה.

הפחידו אותנו שפסח יהיה מפוצץ באילת. אי אפשר יהיה לזוז, לא נהנה.

אז הפחידו.

היה שווה ברמות – והיה כיף – גם בשבילנו.

עכשיו, אשתי שתחיה כבר בטבריה. כן – היא נסעה. בשבת. לטבריה. בלעדי.
והילדה?

קצת מותשת מאילת, אבל אני משתדל להמשיך את הרצף של הפעילויות – זה עושה לה טוב לעור.
את שאר התמונות תוכלו למצוא כאן.

ללא מילים

ואולי כן קצת…

היא הייתה גדולה מדי. איך אנחנו יודעים? כי עכשיו יש לנו חור של עוד 500 שקל בכיס למובילים (על ההובלה במדרגות – לא נכנס למעלית) וגם חור בהנמכה בתקרה בכניסה לבית (לא נכנס בלי אלימות קלה). בכל אופן זה עדיף על סולם מחות לבניין (עדיף בכמה אלפי שקלים). ובכל מקרה – אנחנו גם ככה לפני פרוייקט החלפת האמבטיה בחדר השינה שלנו, אז אין בעיה לתיקונים קלים בסלון תוך כדי.

היה שווה. אפילו הבת שלנו חושבת ככה.