למה אני לא אוהב את יום העצמאות

כבר הכתרתי בעבר את יום העצמאות כחג הזבל. עכשיו הגיע הזמן לתת את הסיבה.

ביום העצמאות מתחילה הספירה לאחור - כמו שמפסח סופרים עד שבועות את העומר, כך סופרים מיום העצמאות עד לאחרי שבועות את איסוף הזבל.

כמה ימים לפני חג העצמאות, המועצה המצויינת שלנו מתכוננת לחג ולובשת כחול-לבן. חוטים ארוכים ועליהם או דגלי ישראל או סתם רצועות פלסטיק כחולות ולבנות מוצאות את עצמן מתנופפות בבריזה הנעימה בין עמודי התאורה בשכונות המועצה. הבעיה היא לאתהליך התלייה (שמתבצע מאוחר בלילה, עם טנדר ועליו סולם חשמלי מרעיש במיוחד), אלא ההסרה של התפאורה הססגונית - ההסרה מתרחשת יותר מאשר חודשיים אחרי יום העצמאות.

במשך הזמן הזה, האנטרופיה גוברת על הסדר, והחבלים שמשוכים בין העמודים פשוט נקרעים ונשלכים על המדרכה או הכביש. מלבד חוסר האסתטיקה המשווע, זה גם די בעייתי כשזה נגרר על הכביש. אחרים יקראו לזה מפגע בטיחותי.

והמועצה? יש לה זמן. רק השבוע נזכרו להסיר את ה"קישוטים". יותר מ-3 שבועות אחרי שהם נקרעו.

שנה הבאה יצטרכו לקנות חדשים. ושוב לעצבן אותי.