אזלו הדמעות
מצטער, אבל נגמרו לי הדמעות.
תמיד חשבתי שאני נוטה לעבר השמאל, אבל סבב הלחימה האחרון הפך אותי לימני יותר. אין בי שום צער או כאב על הסבל של הפלשתינאים בעזה. מצטער. באמת.
לא רואה מה אכפת ליהודים טובים כאן ממה שקורה להם שם בבור שהם חפרו לעצמם לבד.
היום דיברתי עם מישהו שחזר משם מהמילואים. מסתבר שאחרי שצה"ל הודיע להם שהוא בא עם כרוזים מהאויר,עזבו כל התושבים את הבתים, אבל לא לפני שסגרו את כל החלונות והדלתות והשאירו את הגז פתוח - רק כדי שהחיילים שיכנסו יסתכנו בפיצוץ. וזה מבלי לדבר על כך שכל בית היה ממולכד.
איזה אזרחים יש שם? איזה חפים מפשע בדיוק?
לא כיף להרגיש את חוסר החמלה הזה, אבל זה מה יש.