המורה חיה מתה.
מתנצל, אבל הייתי חייב.
זה קרה היום. בגיל 100.
חיה היא המורה הפרטית שלי באנגלית מכיתה ב' ועד יב'.
בהרבה מובנים, בזכותה אני יודע אנגלית ברמה שאליה הגעתי (סבירה פלוס).
3 דברים שאני זוכר עד היום מהשיעורים עם המורה חיה:
1. Hickory Dickory Dock
אהבתי מאד את השיר הזה. הוא ליווה אותי לדעתי בכיתות ב ו-ג המון. ומשמש עד היום מעין פסקול ילדות שכזה.
2. נימוס לנשים
תמיד לפתוח את הדלת לאישה.
תמיד לתת לה ללכת קדימה אם היא יודעת את הדרך.
בקיצור - תמיד להיות ג'נטלמן
3. כוס ממלאים כמעט עד הסוף
לא יותר מדי כדי שלא יישפך.
אבל לא נמוך יותר מעובי של אצבע אחת כדי שלא ייראה קמצני שכזה.
וגם - אודם משאיר סימן של שפתיים על כוס. כל שבוע ראיתי את זה. האודם של חיה שהשאיר סימן על הכוס שהחזרתי למטבח לשטוף.
בת 100.
לימדה אותי במשך 11 שנה. במהלך שנות השישים לחייה.
חלק ממי שאני הוא בזכותה.
תודה ????
