הכל עניין של פרופורציות (2)
מסתבר שהכותרת הזאת די אהובה עלי...
חזרתי הביתה אחרי 4 לילות ו-3 ימים מארה"ב - מעט זמן לכל הדעות (אבל בערך 5% מהחיים של הבת שלי באותו הזמן).
מה גיליתי בבית?
בגדים מתחילים להפסיק לעלות על הבת שלי - באופן מדאיג.
היא מחייכת יותר (יש!)
אמא שלי באה לבקר...
האחרון זה הנושא המדאיג. אמא שלי באה לבקר...
היא החליטה מהביקור הקודם שהילדה כבר גדולה מדי לבגדים שלה ושהחורף התחיל (זה היה לפני שהחורף התחיל - למרות הברקים והרעמים שיש עכשיו בחוץ).
אז היא הפכה את הבית שלה ומצאה את השמיכות ששימשו אותי ואת אחותי הקטנה כשהיינו ילדים - והביאה אותם. היא גם הגדילה לעשות והלכה לקנות בגדים - כאלה שבטוח לא יהיו קטנים עליה (כתוב עליהם 18M).
התוצאה? מישהו איבד פרופורציה וזה לא אני
אפשר לראות כמה הילדה קטנה יחסית לשמיכה שלה - אנחנו פוחדים לאבד אותה. את הבגדים כנראה שנאלץ לשמור לעוד שנה בערך...
אז כולם דואגים. קר בלילה, והילדה אסור לה להתקרר (קונספט פולני ידוע), אז צריך שמיכה עבה - כזאת שתכסה ותחמם אותה טוב טוב. הבעיה היחידה היא שאף אחד לא סיפר לבת שלנו שהיא צריכה לישון מתחת לשמיכה. אז כל בוקר, אנחנו פשוט מוצאים אותה ככה:
לשם העדכון, גיליתי שחזרתי שהיא עדיין טוחנת סימילאק כמו שהכלב שלנו אוכל פרופלאן - היא אפילו לא נושמת בין שלוקים. אולי היא בעצם לברדור ולא תינוקת? והיא ממשיכה לעשות גרעפסים מכל הלב - כאלה שיכולים אפילולהתחרות באלה של אחותי הקטנה.