בתי מגורים ושכנות טובה

זה אחד מאותן הפעמים שבאמת בא לי לקטר ולהתבכיין. בגלל זה, אני אקדיש את הפוסט הזה לכמה שכנים יקרים בבניין שלנו שהופכים את המגורים בו לחוויה אמיתית.

משפחת בז' גרה היום בקומה עשירית בבניין עם 12 קומות ו-48 דיירים. לא שמחה גדולה. הבעיה בבניינים הגבוהים שבונים היום היא כמות הדיירים. עם כל כך הרבה דיירים, אנחנו פשוט לא מנסים לייצר קשרים עם אף אחד - פשוט כי יש יותר מדי. אחרים לקחו את הגישה הזאת שלנו צעד אחד קדימה והחליטו שעם כל כך הרבה דיירים, עדיף פשוט שלא יהיה להם אכפת מאף אחד.

למה אני מתכוון? היתה לנו חברת אחזקה אחת שהתלונות עליה היא שהמנקה מגיע מוקדם מדי לבניין. הוא סיים לנקות בערך בשעה 7 בבוקר. התוצאה הייתה שכבר בשעה 8 בבוקר המעליות נראו כמו חדר הזבל, ובימי שישי זה הפריע לדיירים מאד. אז החליפו. היום מנקים בסביבות 11 בבוקר, ככה שלפחות עד 1 בצהריים יחסית סביר (יש פחות תנועה בשעות האלה). אז כשהבעיה היא הדיירים, צריך להחליף חברת ניקוי.

בחודשים האחרונים, החליט הועד לעשות מעשה. עד לאותו הרגע, עבור הדיירים בבניין שידעו לקרוא, כשירדו לחניה היה מופיע השלט הבא כדי שנדע איפה אנחנו:

עם האוכל בא התאבון, ולכן, הוחלט לדרבן את הדיירים העצלנים שהגיע במעלית עד לחדר הזבל לזרוק את שקיות הזבל לפח ולא מסביבו (סיפור אמיתי). הבעיה היא, שאני יכול להעיד שזה לא עזר בכל המקרים...

עבור הדיירים שעברו את הטסט וקיבלו רשיון נהיגה, הוחלט ללמד שיש טכנולוגיה כזאת שקוראים לה מחצלת. משתמשים בה תוך כדי שפשוף הנעליים על המשטח הזה. השלט הזה עוזר בינתיים (או שפשוט זה הצבע החדש על הקיר שעוד לא החריבו).

אבל השיא? יש בחניה פח קטן. שכנים החליטו שזה המקום לשקיות זבל גדולות. הודעות הוועד על לוח המודעות לא עזרו, אז החליטו שכדאי אולי להזכיר את העובדות לדיירים בדיוק מעל הפח. כמו שאתם רואים - לא ממש עוזר הנושא...

המסקנה?

לא לגור בבניינים עם יותר מ-6 דיירים. מעבר לזה, קשה לעשות אלימינציה כדי לדעת מי הדייר המגעיל שמחרב את כל השטחים הציבוריים בבניין לכל השאר.