צעיר לנצח

יום הולדת. הפתעה. 40. לצפריר.

לא ראיתי אותו בערך 20 שנה. חצי חיים. רצה הגורל וקבוצת ווטסאפ התארגנה במהירות. נקבע תאריך. והופס חזרה לגיל 16.

פרפורים? התרגשות? תוך רגעים הרגשתי "בבית". בין חברים. אפילו משפחה. אנשים שמזמן לא ראיתי הופיעו וזה היה הכי טבעי בעולם לקשקש איתם שוב.

סרטי הוידאו מאותה התקופה הסבירו לי באופן הברור ביותר שבורכתי. התמזל מזלי שבשנות הטיפש-עשרה העליזות היו לי את החברים הכי שווים שאפשר היה לבקש. כאלה שנתנו מקום. היו אדיבים ונעימים תמיד. חלק ניכר מהזהות העצמית שלי התעצבה ונבנתה במחיצתם.

ועוד דבר. פתאום, חזרתי להיות צעיר. לרגע. כמו בשיר של אלפוויל שאהבתי כ"כ לשיר יחד עם ניצן (גם הם מגיעים לארץ בקרוב).

זה לא היה מרגש אתמול. זה היה טבעי לחלוטין. כמו ללבוש חולצה אהובה. אם יש משהו שהייתי מבקש בשביל הילדים שלי, זה שאת הילדות שלהם הם יבלו עם חברים כמו שלי.

תודה שאתם חברים שלי.

2 תגובות בנושא “צעיר לנצח

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.