עוד שנה עברה.
עוד כמה שערות לבנות על הראש.
השנה, עבר יום ההולדת שלי במענה למיילים, טלפונים, סמסים ויותר מדי תגובות ברשתות חברתיות – מחברים באמת, מכרים וכאלה שאני לא באמת מכיר. אפילו איחלו לי מזל טוב מרשת קרוקס ומשני פורומים שאני לא פעיל בהם באינטרטנט. מוזר.
את יום ההולדת חגגתי בהופעה של רינת ויויו בפארק – ככה זה כשאתה הורה "צעיר" שנולד בסוף החופש הגדול. אין חיים.
הספקתי מעט מדי בזמן הזה שחלף – בשנה האחרונה, בחמש השנים הראשונות שלי בעשור הרביעי לחיי, ובכלל – מאז שנולדתי. הבן שלנו לא אוהב לישון – נאחז לכל רגע אפשרי בכח – רק כדי לעשות עוד משהו אחד – להספיק. זה מתיש אותנו, אבל אני יכול להבין את הרצון ואת הצורך.
אשה. שני ילדים. עבודה תובענית. תחביבים. אנחנו רוצים עוד כלב. אני רוצה ללמוד עוד תואר. להתפתח בעבודה. לקרוא יותר. להיות עם הילדים. לבלות עם ההיא.
נקווה שיהיה לכל זה זמן עד להחלפת הקידומת הבאה…
מאחל לך את כל זה ועוד…
חוץ מזה – אתה ילד!!!