יש ילדה. יש כלב. יש עגלה. מה יותר טבעי מסיבוב בחוץ?

אתמול בערב, הכלב שלנו הרגיש טיפה יותר טוב (לא משהו מזהיר, אבל היה שיפור). החלטנו לצאת לטיול כולם ביחד. ענת אחרי כמעט שבוע בפנים, כבר עמדה להשתגע והיה צורך בקצת אוורור.

אז האכלנו את הילדה, חיכינו קצת כדי שתעכל משהו ושתרד השמש ויצאנו לדרך. חן, בז', מוצי, ענת ואני.

הסיבוב היה קצר ואיטי עם כל הגריאטרים (חן עם השינה הבלתי פוסקת, בז' עם הבעיות הקבועות בפרקים, ענת אחרי לידה ואני העצלן התמידי). היה נחמד, ואם נתמיד אולי נייצר התניה בכלב לגבי הדברים הטובים בחיים שלו והילדה החדשה. בכל אופן, עכשיו העגלה נראית כמו האוטו שלנו – חדשה אבל מוזנחת…

למי שדואג בקשר ללילה הראשון – לא הייתה יותר מדי שינה עבור 4 נפשות בחדר אחד. נראה איך יהיה ההמשך.