אז נכון. לא כתבתי המון זמן. ונכון. אני לא במזרח הרחוק עכשיו, אבל הייתי. בדיוק לפני פסח.
ועכשיו רק יוצא לי לכתוב כאן על המלון שהייתי בו במקאו – "עיר" דמויית לאס וגאס בסין, סמוך להונג קונג.
כמו שאמר אחד מהאיטלקים שהיה איתי במלון כששאלו אותו אם זה דומה למקור (ונציה): "זה נורא מוזר. זה נראה כמו הדבר האמיתי, רק עשוי מקרטון).
המלון מפואר בכל קנה מידה והחדרים בו די מופרעים:
מבט מהכניסה, דרך "חדר השינה", לעבר ה"סלון"
ובכיוון ההפוך, מה"סלון" לעבר הכניסה
בניגוד למקבילה שלו בלאס וגאס, כאן הקזינו מופרד טיפה מהמלון ואין צורך לעבור דרכו כל פעם. כמו בלאס וגאס, גם כאן כל הליכה היא מסלול. זה רבע שעה מהחדר למעלית, מהמעלית לחדר האוכל, מחדר האוכל לאולם בו היה הכנס, מהכנס לכניסה למלון. ספורט היה לי שם בשפע.
ולמדד…
- דלת כניסה – 3. משהו פשוט לא עבד. הכרטיס לא הגיב בפעם הראשונה בכל נסיון כמעט.
- נייר טואלט –5. לא רק הוא. כל חדר האמבטיה. יש חדר נפרד לאסלה. אמבטיה. מקלחת. כיור גדול עם מראה. פינת טואלט כדי שלנשים יהיה איפה להתאפר בישיבה.
- גודל חדר – 5. אין דברים כאלה. בעצם יש.
- תאורה – 4. שליטה מרכזית. אבל היה קשה לסגור את כל האורות מבלי להפסיק את החשמל למחשב.
- אינטרנט – 4. בתשלום. אבל עובד ומהר.
- מגהץ – 5. יש בחדר.
- מתאם חשמל – 5. לא צריך. השקעים החשובים בקיר עובדים עם כל חיבור.
- ערוצי טלויזיה – 5. לא היווה בעיה. יש מספיק ערוצים באנגלית
- מיני בר – 3. יש. אפשר לבקש לנעול
- כספת – 5. יש. עובד.
- ארוחת בוקר – 5. אין מה להתלונן על ארוחות סטייל וגאס.
- חדר כושר – 5. סבבה. גדול. חדש. שווה.
- אחרים – 5. היה מצויין. רק חבל שהמלון במקאו.
לסיכום: 4.54 במדד המלונות של צחי. בין הגבוהים.
אה. כן… הנה הנוף מהחדר:
