אחרי קוריאה, מגיע התור של טיוואן. הפעם אפילו יצא לי "לגור" במלון 4 לילות – הרבה מעל הממוצע של 16 שעות שלי בדרך כלל.
הייתי במספר מלונות בטיוואן והפעם הגיע תורו של K HOTELS TAIPEI 2.
אפשר לומר שהמלון הזה בנוי לאנשים שלא רוצים שירות. אין שירות חדרים. אין לובי (כמעט ואין). אין מזנון. אין נשנושים בערב. אין חנויות מיותרות ויקרות להחריד במלון. בקיצור – אין.
מה כן יש? חדר. עם שטח יחסית גדול.
וקערת פירות (חד פעמית – אין ריפיל כל יום).
בקשר לגודל אין מה לומר – החדר גדול, הטלויזיה גדולה וחדר האמבטיה גדול עד כדי כך שאם יוציאו ממנו את האמבטיה המיותרת (יש גם מקלחת לא קטנה בכלל בנוסף), אשתי תוכל לעשות שם שיעורי פילאטיס פרטיים.
הקטע המפגר היחיד הוא המפתח לדלת – הוא מגיע כמו מפתח לבית, מחובר למחזיק מפתחות שיותר צר מהנוסע המתמיד שלי – הייתי צריך לאלתר כדי לרדת לאכול בלי שיסגר לי החשמל למחשב בחדר…
לתוצאות
- דלת כניסה – 3. מה זה החרטא הזה עם המפתח?
- נייר טואלט – 5. אין הפתעות.
- גודל החדר – 5.
- תאורה – 4. יש ימבה, אבל צריך לצוד את המתגים כדי לכבות אותם בלילה.
- אינטרנט – 5. מהיר וחינם.
- מגהץ – 3. יש, אבל רק אחד לכל המלון, וצריך לרדת לקבלה – אמרתי כבר שאין שירות חדרים. לא כדאי לחכות לבוקר כדי לבקש אותו (ניסיתי – ואיחרתי לפגישה).
- מתאם חשמל – 2. לא חיפשתי, אבל כנראה שיש (וצריך לרדת לקבלה).
- ערוצי טלויזיה – 5. עצרתי ב-70… יותר מעשרה באנגלית ואפילו כאלה שווים.
- מיני בר – 5. יש מקרר, אבל הוא ריק – אשתי שתחיה לא תוכל להוציא כסף על אקסטרות.
- כספת – 5. יש. נוחה לשימוש.
- ארוחת בוקר – 5. מבחר מצומצם יחסית, אבל את החביתות הם עושים עם ירקות וכל בוקר דוחפים פנימה ירקות אחרים – ואני אוהב גיוון.
- חדר כושר – 0. אין.
- אחרים – 4. יצאתי מרוצה יחסית לצרכים שלי. חדר נקי. שקט. מסודר. מרווח.
סה”כ 3.92 במדד המלונות של צחי.